< תהילים 141 >
מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ | 1 |
Psalmus David. Domine, clamavi ad te: exaudi me; intende voci meæ, cum clamavero ad te.
תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ | 2 |
Dirigatur oratio mea sicut incensum in conspectu tuo; elevatio manuum mearum sacrificium vespertinum.
שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ | 3 |
Pone, Domine, custodiam ori meo, et ostium circumstantiæ labiis meis.
אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ | 4 |
Non declines cor meum in verba malitiæ, ad excusandas excusationes in peccatis; cum hominibus operantibus iniquitatem, et non communicabo cum electis eorum.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ | 5 |
Corripiet me justus in misericordia, et increpabit me: oleum autem peccatoris non impinguet caput meum. Quoniam adhuc et oratio mea in beneplacitis eorum:
נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ | 6 |
absorpti sunt juncti petræ judices eorum. Audient verba mea, quoniam potuerunt.
כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol ) | 7 |
Sicut crassitudo terræ erupta est super terram, dissipata sunt ossa nostra secus infernum. (Sheol )
כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ | 8 |
Quia ad te, Domine, Domine, oculi mei; in te speravi, non auferas animam meam.
שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ | 9 |
Custodi me a laqueo quem statuerunt mihi, et a scandalis operantium iniquitatem.
יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ | 10 |
Cadent in retiaculo ejus peccatores: singulariter sum ego, donec transeam.