< תהילים 141 >

מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ 1
Psalmus David. Domine, clamavi ad te: exaudi me; intende voci meæ, cum clamavero ad te.
תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ 2
Dirigatur oratio mea sicut incensum in conspectu tuo; elevatio manuum mearum sacrificium vespertinum.
שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ 3
Pone, Domine, custodiam ori meo, et ostium circumstantiæ labiis meis.
אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ 4
Non declines cor meum in verba malitiæ, ad excusandas excusationes in peccatis; cum hominibus operantibus iniquitatem, et non communicabo cum electis eorum.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ 5
Corripiet me justus in misericordia, et increpabit me: oleum autem peccatoris non impinguet caput meum. Quoniam adhuc et oratio mea in beneplacitis eorum:
נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ 6
absorpti sunt juncti petræ judices eorum. Audient verba mea, quoniam potuerunt.
כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol h7585) 7
Sicut crassitudo terræ erupta est super terram, dissipata sunt ossa nostra secus infernum. (Sheol h7585)
כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ 8
Quia ad te, Domine, Domine, oculi mei; in te speravi, non auferas animam meam.
שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ 9
Custodi me a laqueo quem statuerunt mihi, et a scandalis operantium iniquitatem.
יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ 10
Cadent in retiaculo ejus peccatores: singulariter sum ego, donec transeam.

< תהילים 141 >