< תהילים 141 >
מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ | 1 |
Psalmus David. Domine clamavi ad te, exaudi me: intende voci meæ, cum clamavero ad te.
תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ | 2 |
Dirigatur oratio mea sicut incensum in conspectu tuo: elevatio manuum mearum sacrificium vespertinum.
שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ | 3 |
Pone Domine custodiam ori meo: et ostium circumstantiæ labiis meis.
אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ | 4 |
Non declines cor meum in verba malitiæ, ad excusandas excusationes in peccatis, cum hominibus operantibus iniquitatem: et non communicabo cum electis eorum.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ | 5 |
Corripiet me iustus in misericordia, et increpabit me: oleum autem peccatoris non impinguet caput meum. Quoniam adhuc et oratio mea in beneplacitis eorum:
נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ | 6 |
absorpti sunt iuncti petræ iudices eorum. Audient verba mea quoniam potuerunt:
כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol ) | 7 |
sicut crassitudo terræ erupta est super terram. Dissipata sunt ossa nostra secus infernum: (Sheol )
כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ | 8 |
quia ad te Domine, Domine oculi mei: in te speravi, non auferas animam meam.
שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ | 9 |
Custodi me a laqueo, quem statuerunt mihi: et a scandalis operantium iniquitatem.
יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ | 10 |
Cadent in retiaculo eius peccatores: singulariter sum ego donec transeam.