< תהילים 141 >
מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ | 1 |
Ein Psalm Davids. HERR, ich rufe dich, eile mir zu Hilfe!
תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ | 2 |
Laß mein Gebet dir als Räucherwerk gelten, das Aufheben meiner Hände als Abendopfer!
שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ | 3 |
Stelle, o HERR, eine Wache vor meinen Mund, behüte das Tor meiner Lippen!
אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ | 4 |
Laß mein Herz sich nicht neigen zu bösem Tun, daß ich gottlose Taten verübe im Verein mit Männern, die Übeltäter sind: ich mag nicht essen von ihren Leckerbissen!
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ | 5 |
Schlägt mich ein Gerechter: das ist Liebe, und weist er mich zurecht: das ist Salbe fürs Haupt; nicht soll mein Haupt dagegen sich sträuben; denn noch ist’s der Fall, daß für ihre Bosheit mein Gebet erfolgt.
נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ | 6 |
Sind ihre Richter eine Felswand hinabgestürzt worden, so wird man hören, daß meine Worte lieblich sind.
כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol ) | 7 |
Wie einer das Erdreich furcht und aufreißt, so sind unsere Gebeine hingestreut für den Rachen der Unterwelt. (Sheol )
כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ | 8 |
Denn auf dich, o Allherr, sind meine Augen gerichtet, bei dir such’ ich Zuflucht: gib mein Leben nicht hin in den Tod!
שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ | 9 |
Behüte mich vor der Schlinge, die sie mir gelegt, und vor den Fallstricken der Übeltäter!
יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ | 10 |
Laß die Frevler fallen in ihre eigenen Netze, während ich zugleich daran vorübergehe!