תהילים 141
| מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ | 1 |
Ein Psalm Davids. / Jahwe, ich habe dich angerufen: eile zu mir, / Horch auf mein Flehn, wenn ich zu dir rufe!
| תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ | 2 |
Nimm mein Gebet als Rauchopfer an, / Meiner Hände Aufheben als Abendopfer.
| שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ | 3 |
Stell eine Wache, Jahwe, vor meinen Mund, / Bewahre die Tür meiner Lippen!
| אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ | 4 |
Laß mein Herz sich nicht neigen zum Bösen, / Untat zu üben in Frevlermut / Im Bunde mit Männern, die übeltun; / Und von ihren Leckerbissen laß mich nicht essen!
| יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ | 5 |
Rügt mich ein Gerechter in Liebe und tadelt er mich, / So soll mein Haupt dies köstliche Öl nicht verschmähn; / Denn noch begegne ich nur mit Gebet ihren bösen Tücken.
| נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ | 6 |
Werden ihre Richter vom Felsen gestürzt, / Dann heißt man meine Worte als lieblich willkommen.
| כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol h7585) | 7 |
Wie einer das Erdreich mit Furchen durchzieht und lockert, / So sind unsre Gebeine dem Rachen des Grabes hingestreut. (Sheol h7585)
| כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ | 8 |
Denn auf dich, Jahwe Adonái, sehn meine Augen, / Bei dir such ich Schutz: gib mich nicht hin in den Tod!
| שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ | 9 |
Bewahre mich vor der Schlinge, die man mir gelegt, / Vor den Nachstellungen der Übeltäter!
| יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ | 10 |
Laß die Frevler fallen ins eigene Netz! / Zugleich werd ich für immer daran vorübergehn.
