< תהילים 141 >

מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ 1
A Psalm of David. LORD, I cry to thee: make haste to me; give ear to my voice, when I cry to thee.
תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ 2
Let my prayer be set forth before thee [as] incense; [and] the lifting up of my hands [as] the evening sacrifice.
שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ 3
Set a watch, O LORD, before my mouth; keep the door of my lips.
אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ 4
Incline not my heart to [any] evil thing, to practice wicked works with men that work iniquity: and let me not eat of their dainties.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ 5
Let the righteous smite me; [it shall be] a kindness: and let him reprove me; [it shall be] an excellent oil, [which] shall not break my head: for yet my prayer also [shall be] in their calamities.
נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ 6
When their judges are overthrown in stony places, they shall hear my words; for they are sweet.
כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol h7585) 7
Our bones are scattered at the grave's mouth, as when one cutteth and cleaveth [wood] upon the earth. (Sheol h7585)
כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ 8
But my eyes [are] to thee, O GOD the LORD: in thee is my trust; leave not my soul destitute.
שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ 9
Keep me from the snare [which] they have laid for me, and the gins of the workers of iniquity.
יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ 10
Let the wicked fall into their own nets, whilst I escape.

< תהילים 141 >