תהילים 141
| מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ | 1 |
Lord, I cry to you: make haste to me; give ear to my voice, when I cry to you.
| תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ | 2 |
Let my prayer be set forth before you as incense; and the lifting up of my hands as the evening sacrifice.
| שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ | 3 |
Set a watch, O LORD, before my mouth; keep the door of my lips.
| אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ | 4 |
Incline not my heart to any evil thing, to practice wicked works with men that work iniquity: and let me not eat of their dainties.
| יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ | 5 |
Let the righteous smite me; it shall be a kindness: and let him reprove me; it shall be an excellent oil, which shall not break my head: for yet my prayer also shall be in their calamities.
| נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ | 6 |
When their judges are overthrown in stony places, they shall hear my words; for they are sweet.
| כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol h7585) | 7 |
Our bones are scattered at the grave’s mouth, as when one cuts and splits wood on the earth. (Sheol h7585)
| כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ | 8 |
But my eyes are to you, O GOD the Lord: in you is my trust; leave not my soul destitute.
| שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ | 9 |
Keep me from the snares which they have laid for me, and the gins of the workers of iniquity.
| יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ | 10 |
Let the wicked fall into their own nets, whilst that I with escape.
