< תהילים 141 >

מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ 1
A Psalm of David. Jehovah, I have called upon thee: make haste unto me; give ear unto my voice, when I call unto thee.
תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ 2
Let my prayer be set forth before thee as incense, the lifting up of my hands as the evening oblation.
שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ 3
Set a watch, O Jehovah, before my mouth; keep the door of my lips.
אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ 4
Incline not my heart to any evil thing, to practise deeds of wickedness with men that are workers of iniquity; and let me not eat of their dainties.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ 5
Let the righteous smite me, it is kindness; and let him reprove me, it is an excellent oil which my head shall not refuse: for yet my prayer also is [for them] in their calamities.
נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ 6
When their judges are thrown down from the rocks, they shall hear my words, for they are sweet.
כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol h7585) 7
Our bones are scattered at the mouth of Sheol, as when one cutteth and cleaveth [wood] upon the earth. (Sheol h7585)
כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ 8
For unto thee, Jehovah, Lord, are mine eyes; in thee do I trust: leave not my soul destitute.
שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ 9
Keep me from the snare which they have laid for me, and from the traps of the workers of iniquity.
יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ 10
Let the wicked fall into their own nets, whilst that I withal pass over.

< תהילים 141 >