< תהילים 141 >
מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ | 1 |
Žalm Davidův. Hospodine, k toběť volám, pospěš ke mně; pozoruj hlasu mého, když tebe vzývám.
תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ | 2 |
Budiž příjemná modlitba má, jako kadění před oblíčejem tvým, pozdvižení rukou mých, jako obět večerní.
שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ | 3 |
Polož, Hospodine, stráž ústům mým, ostříhej dveří rtů mých.
אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ | 4 |
Nedopouštěj srdci mému uchýliti se ke zlé věci, k činění skutků bezbožných, s muži činícími nepravost, a abych nebyl přelouzen líbostmi jejich.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ | 5 |
Nechť mne bije spravedlivý, přijmu to za dobrodiní, a nechť tresce mne, bude mi to olej nejčistší, kterýž neprorazí hlavy mé, ale ještěť modlitba má platná bude proti zlosti jejich.
נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ | 6 |
Smetáni jsou do míst skalnatých soudcové jejich, aby slyšeli slova má, nebo jsou libá.
כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol ) | 7 |
Jako když někdo roubá a štípá dříví na zemi, tak se rozletují kosti naše až k ústům hrobovým. (Sheol )
כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ | 8 |
Ale k toběť, Hospodine Pane, oči mé; v tebe doufám, nevylévej duše mé.
שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ | 9 |
Zachovej mne od osídla, kteréž mi roztáhli, a od sítek činících nepravost.
יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ | 10 |
Nechť padnou hromadně do sítek svých bezbožní, a já zatím přejdu.