תהילים 140

1 למנצח מזמור לדוד חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני׃

Psalmus David, in finem. Eripe me Domine ab homine malo: a viro iniquo eripe me.

2 אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃

Qui cogitaverunt iniquitates in corde: tota die constituebant praelia.

3 שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃

Acuerunt linguas suas sicut serpentes: venenum aspidum sub labiis eorum.

4 שמרני יהוה מידי רשע מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי׃

Custodi me Domine de manu peccatoris: et ab hominibus iniquis eripe me. Qui cogitaverunt supplantare gressus meos:

5 טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה׃

absconderunt superbi laqueum mihi: Et funes extenderunt in laqueum: iuxta iter scandalum posuerunt mihi.

6 אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני׃

Dixi Domino: Deus meus es tu: exaudi Domine vocem deprecationis meae.

7 יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק׃

Domine, Domine virtus salutis meae: obumbrasti super caput meum in die belli:

8 אל תתן יהוה מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה׃

Ne tradas me Domine a desiderio meo peccatori: cogitaverunt contra me, ne derelinquas me, ne forte exaltentur.

9 ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו׃

Caput circuitus eorum: labor labiorum ipsorum operiet eos.

10 ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃

Cadent super eos carbones, in ignem deiicies eos: in miseriis non subsistent.

11 איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת׃

Vir linguosus non dirigetur in terra: virum iniustum mala capient in interitu.

12 ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃

Cognovi quia faciet Dominus iudicium inopis: et vindictam pauperum.

13 אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׃

Verumtamen iusti confitebuntur nomini tuo: et habitabunt recti cum vultu tuo.