תהילים 140

1 למנצח מזמור לדוד חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני׃

In finem. Psalmus David. [Eripe me, Domine, ab homine malo; a viro iniquo eripe me.

2 אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃

Qui cogitaverunt iniquitates in corde, tota die constituebant prælia.

3 שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃

Acuerunt linguas suas sicut serpentis; venenum aspidum sub labiis eorum.

4 שמרני יהוה מידי רשע מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי׃

Custodi me, Domine, de manu peccatoris, et ab hominibus iniquis eripe me. Qui cogitaverunt supplantare gressus meos:

5 טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה׃

absconderunt superbi laqueum mihi. Et funes extenderunt in laqueum; juxta iter, scandalum posuerunt mihi.

6 אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני׃

Dixi Domino: Deus meus es tu; exaudi, Domine, vocem deprecationis meæ.

7 יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק׃

Domine, Domine, virtus salutis meæ, obumbrasti super caput meum in die belli.

8 אל תתן יהוה מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה׃

Ne tradas me, Domine, a desiderio meo peccatori: cogitaverunt contra me; ne derelinquas me, ne forte exaltentur.

9 ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו׃

Caput circuitus eorum: labor labiorum ipsorum operiet eos.

10 ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃

Cadent super eos carbones; in ignem dejicies eos: in miseriis non subsistent.

11 איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת׃

Vir linguosus non dirigetur in terra; virum injustum mala capient in interitu.

12 ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃

Cognovi quia faciet Dominus judicium inopis, et vindictam pauperum.

13 אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׃

Verumtamen justi confitebuntur nomini tuo, et habitabunt recti cum vultu tuo.]