< תהילים 140 >
למנצח מזמור לדוד חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני׃ | 1 |
To him that excelleth. A Psalme of David. Deliuer me, O Lord, from the euill man: preserue me from the cruel man:
אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃ | 2 |
Which imagine euill things in their heart, and make warre continually.
שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃ | 3 |
They haue sharpened their tongues like a serpent: adders poyson is vnder their lips. (Selah)
שמרני יהוה מידי רשע מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי׃ | 4 |
Keepe mee, O Lord, from the handes of the wicked: preserue mee from the cruell man, which purposeth to cause my steppes to slide.
טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה׃ | 5 |
The proude haue layde a snare for me, and spred a nette with cordes in my pathway, and set grennes for me. (Selah)
אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני׃ | 6 |
Therefore I saide vnto the Lord, Thou art my God: heare, O Lord, the voyce of my prayers.
יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק׃ | 7 |
O Lord God the strength of my saluation, thou hast couered mine head in the day of battel.
אל תתן יהוה מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה׃ | 8 |
Let not the wicked haue his desire, O Lord: performe not his wicked thought, least they be proude. (Selah)
ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו׃ | 9 |
As for the chiefe of them, that compasse me about, let the mischiefe of their owne lippes come vpon them.
ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃ | 10 |
Let coles fal vpon them: let him cast them into the fire, and into the deepe pits, that they rise not.
איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת׃ | 11 |
For the backbiter shall not be established vpon the earth: euill shall hunt the cruell man to destruction.
ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃ | 12 |
I know that the Lord will auenge the afflicted, and iudge the poore.
אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׃ | 13 |
Surely the righteous shall prayse thy Name, and the iust shall dwell in thy presence.