תהילים 14

1 למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃

In finem, Psalmus David. Dixit insipiens in corde suo: Non est Deus. Corrupti sunt, et abominabiles facti sunt in studiis suis: non est qui faciat bonum, non est usque ad unum.

2 יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃

Dominus de cælo prospexit super filios hominum, ut videat si est intelligens, aut requirens Deum.

3 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

Omnes declinaverunt, simul inutiles facti sunt: non est qui faciat bonum, non est usque ad unum.

4 הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃

Sepulchrum patens est guttur eorum: linguis suis dolose agebant, venenum aspidum sub labiis eorum. Quorum os maledictione et amaritudine plenum est:

5 שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק׃

veloces pedes eorum ad effundendum sanguinem. Contritio et infelicitas in viis eorum, et viam pacis non cognoverunt:

6 עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו׃

non est timor Dei ante oculos eorum.

7 מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃

Nonne cognoscent omnes qui operantur iniquitatem, qui devorant plebem meam sicut escam panis? Dominum non invocaverunt, illic trepidaverunt timore, ubi non erat timor. Quoniam Dominus in generatione iusta est, consilium inopis confudistis, quoniam Dominus spes eius est. Quis dabit ex Sion salutare Israel? cum averterit Dominus captivitatem plebis suæ, exultabit Iacob, et lætabitur Israel.