תהילים 14

1 למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃

Ein Psalm Davids, vorzusingen. Die Toren sprechen in ihrem Herzen: Es ist kein Gott. Sie taugen nichts und sind ein Greuel mit ihrem Wesen. Da ist keiner, der Gutes tue.

2 יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃

Der HERR schauet vom Himmel auf der Menschen Kinder, daß er sehe, ob jemand klug sei und nach Gott frage.

3 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

Aber sie sind alle abgewichen und allesamt untüchtig; da ist keiner, der Gutes tue, auch nicht einer.

4 הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃

Will denn der Übeltäter keiner das merken, die mein Volk fressen, daß sie sich nähren, aber den HERRN rufen sie nicht an?

5 שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק׃

Daselbst fürchten sie sich; aber Gott ist bei dem Geschlecht der Gerechten.

6 עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו׃

Ihr schändet des Armen Rat; aber Gott ist seine Zuversicht.

7 מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃

Ach, daß die Hilfe aus Zion über Israel käme, und der HERR sein gefangen Volk erlösete! So würde Jakob fröhlich sein und Israel sich freuen.