< תהילים 14 >
למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃ | 1 |
Til Sangmesteren. Af David. Daarerne siger i Hjertet: »Der er ingen Gud!« Slet og afskyeligt handler de, ingen gør godt.
יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ | 2 |
HERREN skuer ned fra Himlen paa Menneskens Børn for at se, om der findes en forstandig, nogen, der søger Gud.
הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ | 3 |
Afveget er alle, til Hobe fordærvet, ingen gør godt, end ikke een!
הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃ | 4 |
Er alle de Udaadsmænd da uden Forstand, der æder mit Folk, som aad de Brød, og ikke paakalder HERREN?
שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק׃ | 5 |
Af Rædsel gribes de da, thi Gud er i de retfærdiges Slægt.
עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו׃ | 6 |
Gør kun den armes Raad til Skamme, HERREN er dog hans Tilflugt.
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃ | 7 |
Ak, kom dog fra Zion Israels Frelse! Naar HERREN vender Folkets Skæbne, skal Jakob juble, Israel glædes!