< תהילים 139 >

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ 1
Al Vencedor: de David: Salmo. SEÑOR, tú me has examinado y conocido.
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ 2
Tú has conocido mi sentarme y mi levantarme, has entendido desde lejos mis pensamientos.
ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ 3
Mi andar y mi reposo has ceñido, y todos mis caminos has aparejado.
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ 4
Pues aun no está la palabra en mi lengua, y he aquí, oh SEÑOR, tú la supiste toda.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ 5
Rostro y envés tú me formaste, y sobre mí pusiste tu mano.
פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ 6
Más maravillosa es su ciencia que mi capacidad; alta es, no puedo comprenderla.
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ 7
¿Adónde me iré de tu Espíritu? ¿Y adónde huiré de tu presencia?
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) 8
Si subiere a los cielos, allí estás tú; y si hiciere mi estrado en el infierno, hete allí. (Sheol h7585)
אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ 9
Si tomare las alas del alba, y habitare en el extremo del mar,
גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ 10
aun allí me guiará tu mano, y me asirá tu diestra.
ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ 11
Si dijere: Ciertamente las tinieblas me encubrirán; aun la noche resplandecerá por causa de mí.
גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ 12
Aun las tinieblas no encubren de ti, y la noche resplandece como el día; las tinieblas son como la luz.
כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ 13
Porque tú poseíste mis riñones; me cubriste en el vientre de mi madre.
אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ 14
Te alabaré; porque me formaste de una manera formidable y maravillosa; y ésto mi alma conoce en gran manera.
לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ 15
No fue encubierto mi cuerpo de ti, aunque yo fui hecho en secreto, y entretejido en lo profundo de la tierra.
גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ 16
Tus ojos vieron mi cuerpo aun imperfecto, y en tu libro todos mis miembros estaban escritos; que fueron luego formados, sin faltar uno de ellos.
ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ 17
Así que ¡cuán preciosos me son, oh Dios, tus pensamientos! ¡Cuán multiplicadas son sus cuentas!
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ 18
Si los cuento, se multiplican más que la arena; despierto, y aún estoy contigo.
אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ 19
De cierto, oh Dios, matarás al impío; apartaos, pues, de mí, los varones sanguinarios,
אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ 20
que te dicen blasfemias; se ensoberbecen en vano tus enemigos.
הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ 21
¿No tuve en odio, oh SEÑOR, a los que te aborrecen, y peleo contra tus enemigos?
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ 22
De entero odio los aborrecí; los tuve por enemigos.
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ 23
Examíname, oh Dios, y conoce mi corazón; pruébame y conoce mis pensamientos;
וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ 24
y ve si hay en mí camino de perversidad, y guíame en el camino eterno.

< תהילים 139 >