< תהילים 139 >
למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ | 1 |
Til sangmesteren; av David; en salme. Herre, du ransaker mig og kjenner mig.
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ | 2 |
Enten jeg sitter, eller jeg står op, da vet du det; du forstår min tanke langt fra.
ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ | 3 |
Min sti og mitt leie gransker du ut, og du kjenner grant alle mine veier.
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ | 4 |
For det er ikke et ord på min tunge - se, Herre, du vet det alt sammen.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ | 5 |
Bakfra og forfra omgir du mig, og du legger din hånd på mig.
פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ | 6 |
Å forstå dette er mig for underlig, det er for høit, jeg makter det ikke.
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ | 7 |
Hvor skal jeg gå fra din Ånd, og hvor skal jeg fly fra ditt åsyn?
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol ) | 8 |
Farer jeg op til himmelen så er du der, og vil jeg rede mitt leie i dødsriket, se, da er du der. (Sheol )
אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ | 9 |
Tar jeg morgenrødens vinger, og vil jeg bo ved havets ytterste grense,
גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ | 10 |
så fører også der din hånd mig, og din høire hånd holder mig fast.
ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ | 11 |
Og sier jeg: Mørket skjule mig, og lyset omkring mig bli natt -
גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ | 12 |
så gjør heller ikke mørket det for mørkt for dig, og natten lyser som dagen, mørket er som lyset.
כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ | 13 |
For du har skapt mine nyrer, du virket mig i min mors liv.
אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ | 14 |
Jeg priser dig fordi jeg er virket på forferdelig underfull vis; underfulle er dine gjerninger, og min sjel kjenner det såre vel.
לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ | 15 |
Mine ben var ikke skjult for dig da jeg blev virket i lønndom, da jeg blev kunstig virket i jordens dyp.
גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ | 16 |
Da jeg bare var foster, så dine øine mig, og i din bok blev de alle opskrevet de dager som blev fastsatt da ikke en av dem var kommet.
ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ | 17 |
Hvor vektige dine tanker er for mig, Gud, hvor store deres summer!
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ | 18 |
Vil jeg telle dem, så er de flere enn sand; jeg våkner op, og jeg er ennu hos dig.
אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ | 19 |
Gud, gid du vilde drepe den ugudelige, og I blodtørstige menn, vik fra mig -
אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ | 20 |
de som nevner ditt navn til å fremme onde råd, som bruker det til løgn, dine fiender!
הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ | 21 |
Skulde jeg ikke hate dem som hater dig, Herre, og avsky dem som reiser sig imot dig?
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ | 22 |
Jeg hater dem med et fullkomment hat; de er mine fiender.
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ | 23 |
Ransak mig, Gud, og kjenn mitt hjerte! Prøv mig og kjenn mine mangehånde tanker,
וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ | 24 |
og se om jeg er på fortapelsens vei, og led mig på evighetens vei!