תהילים 139
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ | 1 |
In finem, psalmus David. Domine, probasti me, et cognovisti me;
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ | 2 |
tu cognovisti sessionem meam et resurrectionem meam.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ | 3 |
Intellexisti cogitationes meas de longe; semitam meam et funiculum meum investigasti:
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ | 4 |
et omnes vias meas prævidisti, quia non est sermo in lingua mea.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ | 5 |
Ecce, Domine, tu cognovisti omnia, novissima et antiqua. Tu formasti me, et posuisti super me manum tuam.
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ | 6 |
Mirabilis facta est scientia tua ex me; confortata est, et non potero ad eam.
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ | 7 |
Quo ibo a spiritu tuo? et quo a facie tua fugiam?
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) | 8 |
Si ascendero in cælum, tu illic es; si descendero in infernum, ades. (Sheol h7585)
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ | 9 |
Si sumpsero pennas meas diluculo, et habitavero in extremis maris,
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ | 10 |
etenim illuc manus tua deducet me, et tenebit me dextera tua.
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ | 11 |
Et dixi: Forsitan tenebræ conculcabunt me; et nox illuminatio mea in deliciis meis.
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ | 12 |
Quia tenebræ non obscurabuntur a te, et nox sicut dies illuminabitur: sicut tenebræ ejus, ita et lumen ejus.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ | 13 |
Quia tu possedisti renes meos; suscepisti me de utero matris meæ.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ | 14 |
Confitebor tibi, quia terribiliter magnificatus es; mirabilia opera tua, et anima mea cognoscit nimis.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ | 15 |
Non est occultatum os meum a te, quod fecisti in occulto; et substantia mea in inferioribus terræ.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ | 16 |
Imperfectum meum viderunt oculi tui, et in libro tuo omnes scribentur. Dies formabuntur, et nemo in eis.
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ | 17 |
Mihi autem nimis honorificati sunt amici tui, Deus; nimis confortatus est principatus eorum.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ | 18 |
Dinumerabo eos, et super arenam multiplicabuntur. Exsurrexi, et adhuc sum tecum.
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ | 19 |
Si occideris, Deus, peccatores, viri sanguinum, declinate a me:
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ | 20 |
quia dicitis in cogitatione: Accipient in vanitate civitates tuas.
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ | 21 |
Nonne qui oderunt te, Domine, oderam, et super inimicos tuos tabescebam?
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ | 22 |
Perfecto odio oderam illos, et inimici facti sunt mihi.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ | 23 |
Proba me, Deus, et scito cor meum; interroga me, et cognosce semitas meas.
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ | 24 |
Et vide si via iniquitatis in me est, et deduc me in via æterna.
