תהילים 139
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ | 1 |
In finem, Psalmus David. Domine probasti me, et cognovisti me:
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ | 2 |
tu cognovisti sessionem meam, et resurrectionem meam.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ | 3 |
Intellexisti cogitationes meas de longe: semitam meam, et funiculum meum investigasti.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ | 4 |
Et omnes vias meas prævidisti: quia non est sermo in lingua mea.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ | 5 |
Ecce Domine tu cognovisti omnia novissima, et antiqua: tu formasti me, et posuisti super me manum tuam.
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ | 6 |
Mirabilis facta est scientia tua ex me: confortata est, et non potero ad eam.
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ | 7 |
Quo ibo a Spiritu tuo? et quo a facie tua fugiam?
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) | 8 |
Si ascendero in cælum, tu illic es: si descendero in infernum, ades. (Sheol h7585)
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ | 9 |
Si sumpsero pennas meas diluculo, et habitavero in extremis maris:
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ | 10 |
Etenim illuc manus tua deducet me: et tenebit me dextera tua.
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ | 11 |
Et dixi: Forsitan tenebræ conculcabunt me: et nox illuminatio mea in deliciis meis.
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ | 12 |
Quia tenebræ non obscurabuntur a te, et nox sicut dies illuminabitur: sicut tenebræ eius, ita et lumen eius.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ | 13 |
Quia tu possedisti renes meos: suscepisti me de utero matris meæ.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ | 14 |
Confitebor tibi quia terribiliter magnificatus es: mirabilia opera tua, et anima mea cognoscit nimis.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ | 15 |
Non est occultatum os meum a te, quod fecisti in occulto: et substantia mea in inferioribus terræ.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ | 16 |
Imperfectum meum viderunt oculi tui, et in libro tuo omnes scribentur: dies formabuntur, et nemo in eis.
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ | 17 |
Mihi autem nimis honorificati sunt amici tui, Deus: nimis confortatus est principatus eorum.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ | 18 |
Dinumerabo eos, et super arenam multiplicabuntur: exurrexi, et adhuc sum tecum.
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ | 19 |
Si occideris Deus peccatores: viri sanguinum declinate a me:
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ | 20 |
Quia dicitis in cogitatione: accipient in vanitate civitates tuas.
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ | 21 |
Nonne qui oderunt te Domine, oderam: et super inimicos tuos tabescebam?
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ | 22 |
Perfecto odio oderam illos: et inimici facti sunt mihi.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ | 23 |
Proba me Deus, et scito cor meum: interroga me, et cognosce semitas meas.
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ | 24 |
Et vide, si via iniquitatis in me est: et deduc me in via æterna.
