< תהילים 139 >

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ 1
Ein Psalm Davids, vorzusingen. HERR, Du erforschest mich und kennest mich.
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ 2
Ich sitze oder stehe auf, so weißt du es; du verstehst meine Gedanken von ferne.
ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ 3
Ich gehe oder liege, so bist du um mich und siehst alle meine Wege.
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ 4
Denn siehe, es ist kein Wort auf meiner Zunge, das du, HERR, nicht alles wissest.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ 5
Von allen Seiten umgibst du mich und hältst deine Hand über mir.
פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ 6
Solche Erkenntnis ist mir zu wunderbar und zu hoch; ich kann sie nicht begreifen.
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ 7
Wo soll ich hin gehen vor deinem Geist, und wo soll ich hin fliehen vor deinem Angesicht?
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) 8
Führe ich gen Himmel, so bist du da. Bettete ich mir in die Hölle, siehe, so bist du auch da. (Sheol h7585)
אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ 9
Nähme ich Flügel der Morgenröte und bliebe am äußersten Meer,
גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ 10
so würde mich doch deine Hand daselbst führen und deine Rechte mich halten.
ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ 11
Spräche ich: Finsternis möge mich decken! so muß die Nacht auch Licht um mich sein.
גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ 12
Denn auch Finsternis ist nicht finster bei dir, und die Nacht leuchtet wie der Tag, Finsternis ist wie das Licht.
כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ 13
Denn du hast meine Nieren bereitet und hast mich gebildet im Mutterleib.
אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ 14
Ich danke dir dafür, daß ich wunderbar gemacht bin; wunderbar sind deine Werke, und das erkennt meine Seele wohl.
לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ 15
Es war dir mein Gebein nicht verhohlen, da ich im Verborgenen gemacht ward, da ich gebildet ward unten in der Erde.
גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ 16
Deine Augen sahen mich, da ich noch unbereitet war, und alle Tage waren auf dein Buch geschrieben, die noch werden sollten, als derselben keiner da war.
ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ 17
Aber wie köstlich sind vor mir, Gott, deine Gedanken! Wie ist ihrer so eine große Summe!
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ 18
Sollte ich sie zählen, so würde ihrer mehr sein denn des Sandes. Wenn ich aufwache, bin ich noch bei dir.
אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ 19
Ach Gott, daß du tötetest die Gottlosen, und die Blutgierigen von mir weichen müßten!
אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ 20
Denn sie reden von dir lästerlich, und deine Feinde erheben sich ohne Ursache.
הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ 21
Ich hasse ja, HERR, die dich hassen, und es verdrießt mich an ihnen, daß sie sich wider dich setzen.
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ 22
Ich hasse sie im rechten Ernst; sie sind mir zu Feinden geworden.
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ 23
Erforsche mich, Gott, und erfahre mein Herz; prüfe mich und erfahre, wie ich's meine.
וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ 24
Und siehe, ob ich auf bösem Wege bin, und leite mich auf ewigem Wege.

< תהילים 139 >