תהילים 139
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ | 1 |
Dem Sangmeister. Ein Psalm Davids. / Jahwe, du hast mich durchforscht und erkannt:
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ | 2 |
Du weißt, wann ich sitze und wann ich aufstehe; / Mein Denken und Streben kennst du sogar, / Noch eh es mir klar geworden.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ | 3 |
Du siehst, wann ich wandre und wann ich mich niederlege, / Mit all meinen Wegen bist du vertraut.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ | 4 |
Denn es ist kein Wort auf meiner Zunge — / Sieh, o Jahwe, du weißt es ganz.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ | 5 |
Von allen Seiten hältst du mich umschlossen, / Du hast deine Hand auf mich gelegt.
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ | 6 |
Dies Wissen ist mir zu wunderbar, / Zu hoch: ich kann mich ihm nicht entziehn.
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ | 7 |
Wohin soll ich gehn vor deinem Geist, / Wohin vor deinem Antlitz fliehn?
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) | 8 |
Wenn ich in den Himmel stiege — du wärest da; / Und wollt ich mir im Totenreich ein Lager bereiten — / Dort wärest du auch. (Sheol h7585)
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ | 9 |
Flög ich auf Flügeln der Morgenröte, / Wollt ich weilen am Ende des Meers:
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ | 10 |
Auch da würde deine Hand mich leiten / Und deine Rechte mich fassen.
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ | 11 |
Spräche ich: "Dunkel umhülle mich ganz, / Das Licht um mich her: es werde zur Nacht!" —
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ | 12 |
Auch Dunkel ist dir nicht zu dunkel; / Die Nacht vielmehr — sie leuchtet sogar wie der Tag, / Das Dunkel ist ebenso wie das Licht.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ | 13 |
Denn du hast meine Nieren gebildet, / Du hast mich gewoben im Mutterleib.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ | 14 |
Ich danke dir, daß ich so erstaunlich wunderbar entstanden bin: / Wunderbar sind ja auch sonst deine Werke, / Und meine Seele erkennt es wohl.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ | 15 |
Nicht war dir mein Wesen unbekannt, / Als ich im Verborgnen bereitet ward, / Gewirkt in den Tiefen der Erde.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ | 16 |
Schon meinen Fruchtkeim haben deine Augen gesehn; / Und auf dein Buch wurden alle geschrieben: / Die Tage, die mir bestimmt, / Eh noch einer von ihnen erschienen war.
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ | 17 |
Wie sind mir so köstlich, Gott, deine Gedanken, / Wie ist ihre Zahl so gewaltig!
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ | 18 |
Wollt ich sie zählen — sie wären mehr als Sand: / Ich bin erwacht und bin noch bei dir.
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ | 19 |
Möchtest du doch, Eloah, die Frevler töten! / Und "ihr Blutmenschen, weicht von mir!"
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ | 20 |
Sie reden in Arglist von dir, / Mißbrauchen zu Lug deinen Namen — sie, die Feinde!
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ | 21 |
Sollt ich nicht hassen, Jahwe, die dich hassen, / Nicht Abscheu empfinden vor denen, die dir widerstreben?
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ | 22 |
Ich hasse sie mit dem größten Haß: / Sie gelten mir als Feinde.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ | 23 |
Erforsche mich, Gott, und erkenne mein Herz, / Prüf mich, erkenne meine Gedanken!
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ | 24 |
Sieh, ob ich neige zu unheilvollem Wandel, / Und leite mich auf den Ewigkeitsweg!
