< תהילים 139 >

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ 1
Au chef des chantres. Psaume de David. Seigneur, tu m’as examiné à fond et tu me connais.
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ 2
Tu connais tous mes faits et gestes, longtemps d’avance tu es instruit de ma pensée.
ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ 3
Ma marche et mon repos, tu les détermines, toutes mes voies te sont familières.
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ 4
Certes la parole n’est pas encore née sur ma langue, que déjà, Seigneur, elle t’est dévoilée tout entière.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ 5
Tu me serres de près derrière et devant, et tu poses sur moi ta main.
פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ 6
Cette science est trop prodigieuse pour moi, trop sublime pour que je puisse la saisir.
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ 7
Où me retirerais-je devant ton esprit? Où chercherais-je un refuge pour me dérober à ta face?
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) 8
Si j’escalade les cieux, tu es là, si je fais du Cheol ma couche, te voici encore! (Sheol h7585)
אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ 9
Que je m’élève sur les ailes de l’aurore, pour m’établir aux confins des mers,
גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ 10
là aussi ta main me guiderait, et ta droite se saisirait de moi.
ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ 11
Si je dis: "Que du moins les ténèbres m’enveloppent, que la lumière du jour se change en nuit pour moi!"
גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ 12
Les ténèbres mêmes ne sont pas obscures pour toi, la nuit est lumineuse comme le jour, l’obscurité est clarté pour toi.
כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ 13
Car c’est toi qui as façonné mes reins, tu m’as pétri dans le sein de ma mère.
אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ 14
Je te rends grâce de m’avoir si merveilleusement distingué; tes œuvres sont prodigieuses, mon âme le sait parfaitement.
לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ 15
Mon être n’échappa point à tes regards, quand je fus formé dans le mystère, artistement organisé dans les profondeurs de la terre.
גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ 16
Tes yeux me voyaient, quand j’étais une masse informe, et sur ton livre se trouvaient inscrits tous les jours qui m’étaient réservés, avant qu’un seul fût éclos.
ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ 17
Mais pour moi, ô Dieu, que tes pensées m’accablent! Que leur somme est infinie!
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ 18
Les compterai-je? Elles sont plus nombreuses que les grains de sable; quand je me réveille, je suis encore plein de ta pensée.
אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ 19
Ah! si seulement, ô Dieu, tu faisais périr l’impie! Si seulement les hommes de sang s’éloignaient de moi!
אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ 20
Car ils te nomment à l’appui de leurs desseins criminels; eux, tes adversaires, invoquent ton nom pour le mensonge.
הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ 21
A coup sûr, je déteste ceux qui te haïssent, j’ai en horreur ceux qui se dressent contre toi.
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ 22
Je leur ai voué une haine infinie, je les considère comme des ennemis.
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ 23
Scrute-moi, ô Dieu, et examine mon cœur; éprouve-moi, et prends connaissance de mes pensées.
וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ 24
Tu verras s’il est en moi des habitudes vicieuses: guide-moi dans le chemin de l’éternité.

< תהילים 139 >