תהילים 139

1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃

`To victorie, the salm of Dauith. Lord, thou hast preued me, and hast knowe me;

2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃

thou hast knowe my sitting, and my rising ayen.

3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃

Thou hast vndirstonde my thouytis fro fer; thou hast enquerid my path and my corde.

4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃

And thou hast bifor seien alle my weies; for no word is in my tunge.

5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃

Lo! Lord, thou hast knowe alle thingis, the laste thingis and elde; thou hast formed me, and hast set thin hond on me.

6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃

Thi kunnyng is maad wondirful of me; it is coumfortid, and Y schal not mowe to it.

7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃

Whidir schal Y go fro thi spirit; and whider schal Y fle fro thi face?

8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585)

If Y schal stie in to heuene, thou art there; if Y schal go doun to helle, thou art present. (Sheol h7585)

9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃

If Y schal take my fetheris ful eerli; and schal dwelle in the last partis of the see.

10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃

And sotheli thider thin hond schal leede me forth; and thi riyt hond schal holde me.

11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃

And Y seide, In hap derknessis schulen defoule me; and the nyyt is my liytnyng in my delicis.

12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃

For whi derknessis schulen not be maad derk fro thee, aud the niyt schal be liytned as the dai; as the derknessis therof, so and the liyt therof.

13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃

For thou haddist in possessioun my reines; thou tokist me vp fro the wombe of my modir.

14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃

I schal knouleche to thee, for thou art magnefied dreedfuli; thi werkis ben wondirful, and my soule schal knouleche ful miche.

15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃

Mi boon, which thou madist in priuete, is not hyd fro thee; and my substaunce in the lower partis of erthe.

16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃

Thin iyen sien myn vnperfit thing, and alle men schulen be writun in thi book; daies schulen be formed, and no man is in tho.

17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃

Forsothe, God, thi frendis ben maad onourable ful myche to me; the princeheed of hem is coumfortid ful myche.

18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃

I schal noumbre hem, and thei schulen be multiplied aboue grauel; Y roos vp, and yit Y am with thee.

19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃

For thou, God, schalt slee synneris; ye menquelleris, bowe awei fro me.

20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃

For ye seien in thouyt; Take thei her citees in vanite.

21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃

Lord, whether Y hatide not hem that hatiden thee; and Y failide on thin enemyes?

22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃

Bi perfite haterede Y hatide hem; thei weren maad enemyes to me.

23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃

God, preue thou me, and knowe thou myn herte; axe thou me, and knowe thou my pathis.

24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃

And se thou, if weie of wickidnesse is in me; and lede thou me forth in euerlastinge wei.