תהילים 139

1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃

To the chief Musician. A Psalm of David. Jehovah, thou hast searched me, and known [me].

2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃

Thou knowest my down-sitting and mine uprising, thou understandest my thought afar off;

3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃

Thou searchest out my path and my lying down, and art acquainted with all my ways;

4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃

For there is not yet a word on my tongue, [but] lo, O Jehovah, thou knowest it altogether.

5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃

Thou hast beset me behind and before, and laid thy hand upon me.

6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃

O knowledge too wonderful for me! it is high, I cannot [attain] unto it.

7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃

Whither shall I go from thy Spirit? and whither flee from thy presence?

8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585)

If I ascend up into the heavens thou art there; or if I make my bed in Sheol, behold, thou [art there]; (Sheol h7585)

9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃

[If] I take the wings of the dawn [and] dwell in the uttermost parts of the sea,

10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃

Even there shall thy hand lead me, and thy right hand shall hold me.

11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃

And if I say, Surely darkness shall cover me, and the light about me be night;

12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃

Even darkness hideth not from thee, and the night shineth as the day: the darkness is as the light.

13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃

For thou hast possessed my reins; thou didst cover me in my mother's womb.

14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃

I will praise thee, for I am fearfully, wonderfully made. Marvellous are thy works; and [that] my soul knoweth right well.

15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃

My bones were not hidden from thee when I was made in secret, curiously wrought in the lower parts of the earth.

16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃

Thine eyes did see my unformed substance, and in thy book all [my members] were written; [during many] days were they fashioned, when [as yet] there was none of them.

17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃

But how precious are thy thoughts unto me, O God! how great is the sum of them!

18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃

[If] I would count them, they are more in number than the sand. When I awake, I am still with thee.

19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃

Oh that thou wouldest slay the wicked, O God! And ye men of blood, depart from me.

20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃

For they speak of thee wickedly, they take [thy name] in vain, thine enemies.

21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃

Do not I hate them, O Jehovah, that hate thee? and do not I loathe them that rise up against thee?

22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃

I hate them with perfect hatred; I account them mine enemies.

23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃

Search me, O God, and know my heart; prove me, and know my thoughts;

24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃

And see if there be any grievous way in me; and lead me in the way everlasting.