לדוד אודך בכל לבי נגד אלהים אזמרך׃ | 1 |
לְדָוִד ׀ אוֹדְךָ בְכָל־לִבִּי נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶֽךָּ׃ |
אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך כי הגדלת על כל שמך אמרתך׃ | 2 |
אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת־שְׁמֶךָ עַל־חַסְדְּךָ וְעַל־אֲמִתֶּךָ כִּֽי־הִגְדַּלְתָּ עַל־כָּל־שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃ |
ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עז׃ | 3 |
בְּיוֹם קָרָֽאתִי וַֽתַּעֲנֵנִי תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹֽז׃ |
יודוך יהוה כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך׃ | 4 |
יוֹדוּךָ יְהוָה כָּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִֽיךָ׃ |
וישירו בדרכי יהוה כי גדול כבוד יהוה׃ | 5 |
וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי יְהוָה כִּי גָדוֹל כְּבוֹד יְהוָֽה׃ |
כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃ | 6 |
כִּי־רָם יְהוָה וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָֽע׃ |
אם אלך בקרב צרה תחיני על אף איבי תשלח ידך ותושיעני ימינך׃ | 7 |
אִם־אֵלֵךְ ׀ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶֽךָ׃ |
יהוה יגמר בעדי יהוה חסדך לעולם מעשי ידיך אל תרף׃ | 8 |
יְהוָה יִגְמֹר בַּעֲדִי יְהוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל־תֶּֽרֶף׃ |