< תהילים 137 >
על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃ | 1 |
Babil ırmakları kıyısında oturup Siyon'u andıkça ağladık;
על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃ | 2 |
Çevredeki kavaklara Lirlerimizi astık.
כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃ | 3 |
Çünkü orada bizi tutsak edenler bizden ezgiler, Bize zulmedenler bizden şenlik istiyor, “Siyon ezgilerinden birini okuyun bize!” diyorlardı.
איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃ | 4 |
Nasıl okuyabiliriz RAB'bin ezgisini El toprağında?
אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃ | 5 |
Ey Yeruşalim, seni unutursam, Sağ elim kurusun.
תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃ | 6 |
Seni anmaz, Yeruşalim'i en büyük sevincimden üstün tutmazsam, Dilim damağıma yapışsın!
זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃ | 7 |
Yeruşalim'in düştüğü gün, “Yıkın onu, yıkın temellerine kadar!” Diyen Edomlular'ın tavrını anımsa, ya RAB.
בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃ | 8 |
Ey sen, yıkılası Babil kızı, Bize yaptıklarını Sana ödetecek olana ne mutlu!
אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃ | 9 |
Ne mutlu senin yavrularını tutup Kayalarda parçalayacak insana!