< תהילים 137 >

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃ 1
Babil ırmakları kıyısında oturup Siyon'u andıkça ağladık;
על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃ 2
Çevredeki kavaklara Lirlerimizi astık.
כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃ 3
Çünkü orada bizi tutsak edenler bizden ezgiler, Bize zulmedenler bizden şenlik istiyor, “Siyon ezgilerinden birini okuyun bize!” diyorlardı.
איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃ 4
Nasıl okuyabiliriz RAB'bin ezgisini El toprağında?
אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃ 5
Ey Yeruşalim, seni unutursam, Sağ elim kurusun.
תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃ 6
Seni anmaz, Yeruşalim'i en büyük sevincimden üstün tutmazsam, Dilim damağıma yapışsın!
זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃ 7
Yeruşalim'in düştüğü gün, “Yıkın onu, yıkın temellerine kadar!” Diyen Edomlular'ın tavrını anımsa, ya RAB.
בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃ 8
Ey sen, yıkılası Babil kızı, Bize yaptıklarını Sana ödetecek olana ne mutlu!
אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃ 9
Ne mutlu senin yavrularını tutup Kayalarda parçalayacak insana!

< תהילים 137 >