תהילים 137

1 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

Junto dos rios de Babilônia, ali nos assentamos e choramos, quando nos lembramos de Sião:

2 על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

Sobre os salgueiros que há no meio dela, penduramos as nossas harpas.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

Pois lá aqueles que nos levaram cativos, nos pediam uma canção; e os que nos destruiram, que os alegrassemos, dizendo; cantai-nos uma das canções de Sião

4 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Como cantaremos a canção do Senhor em terra estranha?

5 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

Se eu me esquecer de ti, ó Jerusalém, esqueça-se a minha direita da sua destreza.

6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Se me não lembrar de ti, apegue-se-me a língua ao meu paladar; se não prefiro Jerusalém à minha maior alegria.

7 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Lembra-te, Senhor, dos filhos de Edom no dia de Jerusalém, que diziam: Descobri-a, descobri-a até aos seus alicerces.

8 בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Ah! filha de Babilônia, que vais ser assolada; feliz aquele que te retribuir o pago que tu nos pagaste a nós.

9 אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Feliz aquele que pegar em teus filhos e der com eles pelas pedras.