< תהילים 137 >
על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃ | 1 |
David Hieremiae super flumina Babylonis illic sedimus et flevimus cum recordaremur Sion
על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃ | 2 |
in salicibus in medio eius suspendimus organa nostra
כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃ | 3 |
quia illic interrogaverunt nos qui captivos duxerunt nos verba cantionum et qui abduxerunt nos hymnum cantate nobis de canticis Sion
איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃ | 4 |
quomodo cantabimus canticum Domini in terra aliena
אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃ | 5 |
si oblitus fuero tui Hierusalem oblivioni detur dextera mea
תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃ | 6 |
adhereat lingua mea faucibus meis si non meminero tui si non praeposuero Hierusalem in principio laetitiae meae
זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃ | 7 |
memor esto Domine filiorum Edom diem Hierusalem qui dicunt exinanite exinanite usque ad fundamentum in ea
בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃ | 8 |
filia Babylonis misera beatus qui retribuet tibi retributionem tuam quam retribuisti nobis
אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃ | 9 |
beatus qui tenebit et adlidet parvulos tuos ad petram