תהילים 137

1 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

Επί των ποταμών Βαβυλώνος, εκεί εκαθίσαμεν και εκλαύσαμεν, ότε ενεθυμήθημεν την Σιών.

2 על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

Επί τας ιτέας εν μέσω αυτής εκρεμάσαμεν τας κιθάρας ημών.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

Διότι οι αιχμαλωτίσαντες ημάς εκεί εζήτησαν παρ' ημών λόγους ασμάτων· και οι ερημώσαντες ημάς ύμνον, λέγοντες, Ψάλατε εις ημάς εκ των ωδών της Σιών.

4 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Πως να ψάλωμεν την ωδήν του Κυρίου επί ξένης γης;

5 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

Εάν σε λησμονήσω, Ιερουσαλήμ, ας λησμονήση η δεξιά μου

6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Ας κολληθή η γλώσσα μου εις τον ουρανίσκον μου, εάν δεν σε ενθυμώμαι· εάν δεν προτάξω την Ιερουσαλήμ εις την αρχήν της ευφροσύνης μου

7 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Μνήσθητι, Κύριε, των υιών Εδώμ, οίτινες την ημέραν της Ιερουσαλήμ έλεγον, Κατεδαφίσατε, κατεδαφίσατε αυτήν έως των θεμελίων αυτής.

8 בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Θυγάτηρ Βαβυλώνος, η μέλλουσα να ερημωθής, μακάριος όστις σοι ανταποδώση την ανταμοιβήν των όσα έπραξας εις ημάς

9 אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Μακάριος όστις πιάση και ρίψη τα νήπιά σου επί την πέτραν