< תהילים 137 >

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃ 1
Baabelin virtain vierillä-siellä me istuimme ja itkimme, kun Siionia muistelimme.
על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃ 2
Pajuihin, joita siellä oli, me ripustimme kanteleemme.
כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃ 3
Sillä vangitsijamme vaativat meiltä siellä lauluja ja orjuuttajamme iloa: "Veisatkaa meille Siionin virsiä".
איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃ 4
Kuinka me voisimme veisata Herran virsiä vieraalla maalla?
אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃ 5
Jos minä unhotan sinut, Jerusalem, niin unhota sinä minun oikea käteni.
תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃ 6
Tarttukoon kieleni suuni lakeen, ellen minä sinua muista, ellen pidä Jerusalemia ylimpänä ilonani.
זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃ 7
Muista, Herra, Jerusalemin tuhopäivä, kosta se Edomin lapsille, jotka sanoivat: "Hajottakaa se, hajottakaa perustuksia myöten!"
בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃ 8
Tytär Baabel, sinä häviön oma, autuas se, joka sinulle kostaa kaiken, minkä olet meille tehnyt!
אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃ 9
Autuas se, joka ottaa sinun pienet lapsesi ja murskaa ne kallioon!

< תהילים 137 >