< תהילים 137 >
על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃ | 1 |
Baabelin virtain vierillä-siellä me istuimme ja itkimme, kun Siionia muistelimme.
על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃ | 2 |
Pajuihin, joita siellä oli, me ripustimme kanteleemme.
כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃ | 3 |
Sillä vangitsijamme vaativat meiltä siellä lauluja ja orjuuttajamme iloa: "Veisatkaa meille Siionin virsiä".
איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃ | 4 |
Kuinka me voisimme veisata Herran virsiä vieraalla maalla?
אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃ | 5 |
Jos minä unhotan sinut, Jerusalem, niin unhota sinä minun oikea käteni.
תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃ | 6 |
Tarttukoon kieleni suuni lakeen, ellen minä sinua muista, ellen pidä Jerusalemia ylimpänä ilonani.
זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃ | 7 |
Muista, Herra, Jerusalemin tuhopäivä, kosta se Edomin lapsille, jotka sanoivat: "Hajottakaa se, hajottakaa perustuksia myöten!"
בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃ | 8 |
Tytär Baabel, sinä häviön oma, autuas se, joka sinulle kostaa kaiken, minkä olet meille tehnyt!
אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃ | 9 |
Autuas se, joka ottaa sinun pienet lapsesi ja murskaa ne kallioon!