< תהילים 137 >
על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃ | 1 |
By the rivers of Babylon, there we sat down, yea, we wept, when we remembered Zion.
על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃ | 2 |
Upon the willows in the midst thereof we hanged up our harps.
כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃ | 3 |
For there they that led us captive required of us songs, and they that wasted us [required of us] mirth, [saying], Sing us one of the songs of Zion.
איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃ | 4 |
How shall we sing the LORD’S song in a strange land?
אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃ | 5 |
If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget [her cunning].
תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃ | 6 |
Let my tongue cleave to the roof of my mouth, if I remember thee not; if I prefer not Jerusalem above my chief joy.
זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃ | 7 |
Remember, O LORD, against the children of Edom the day of Jerusalem; who said, Rase it, rase it, even to the foundation thereof.
בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃ | 8 |
O daughter of Babylon, that art to be destroyed; happy shall he be, that rewardeth thee as thou hast served us.
אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃ | 9 |
Happy shall he be, that taketh and dasheth thy little ones against the rock.