תהילים 137

1 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

By the rivers of Babylon, there we sat down, yea, we wept, When we remembered Zion.

2 על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

We hung our harps on the willows in the midst thereof.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

For there they who carried us away captive required of us a song; They who wasted us required of us mirth: “Sing us one of the songs of Zion!”

4 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

How shall we sing the LORD'S song In a strange land?

5 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

If I forget thee, O Jerusalem, Let my right hand forget her cunning!

6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

If I do not remember thee, Let my tongue cleave to the roof of my mouth; If I prefer not Jerusalem above my chief joy!

7 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Remember, O LORD! against the children of Edom The day of the calamity of Jerusalem! Who said, “Raze it, Raze it to its foundations!”

8 בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

O daughter of Babylon, thou destroyer! Happy be he who requiteth thee As thou hast dealt with us!

9 אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Happy be he who seizeth thy little ones And dasheth them against the stones!