תהילים 137

1 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

By the rivers of Babylon, there we sat down. Yes, we wept, when we remembered Zion.

2 על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

On the willows in its midst, we hung up our harps.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

For there, those who led us captive asked us for songs. Those who tormented us demanded songs of joy: "Sing us one of the songs of Zion."

4 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

How can we sing the LORD's song in a foreign land?

5 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

If I forget you, Jerusalem, let my right hand be forgotten.

6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Let my tongue stick to the roof of my mouth if I do not remember you; if I do not prefer Jerusalem above my chief joy.

7 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Remember, LORD, against the descendants of Edom, the day of Jerusalem; who said, "Raze it. Raze it even to its foundation."

8 בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Daughter of Babylon, doomed to destruction, he will be blessed who rewards you, as you have served us.

9 אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Blessed shall he be who takes and dashes your little ones against the rock.