תהילים 137

1 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

By the rivers of Babylon, there we sat down, yea, we wept, when we remembered Zion.

2 על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

We hanged our harps upon the willows in the midst thereof.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

For there they that carried us away captive required of us a song; and they that wasted us required of us mirth, saying, Sing us one of the songs of Zion.

4 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

How shall we sing YHWH 's song in a strange land?

5 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget her cunning.

6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

If I do not remember thee, let my tongue cleave to the roof of my mouth; if I prefer not Jerusalem above my chief joy.

7 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Remember, O YHWH, the children of Edom in the day of Jerusalem; who said, Rase it, rase it, even to the foundation thereof.

8 בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

O daughter of Babylon, who art to be destroyed; joyful shall he be, that rewardeth thee as thou hast served us.

9 אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Joyful shall he be, that taketh and dasheth thy little ones against the stones.