תהילים 137

1 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

For David, [a Psalm] of Jeremias. By the rivers of Babylon, there we sat; and wept when we remembered Sion.

2 על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

We hung our harps on the willows in the midst of it.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

For there they that had taken us captive asked of us the words of a song; and they that had carried us away [asked] a hymn, [saying], Sing us [one] of the songs of Sion.

4 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

How should we sing the Lord's song in a strange land?

5 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

If I forget you, O Jerusalem, let my right hand forget [its skill].

6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

May my tongue cleave to my throat, if I do not remember you; if I do not prefer Jerusalem as the chief of my joy.

7 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Remember, O Lord, the children of Edom in the day of Jerusalem; who said, Rase [it], rase [it], even to its foundations.

8 בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Wretched daughter of Babylon! blessed [shall he be] who shall reward you as you have rewarded us.

9 אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Blessed [shall he be] who shall seize and dash your infants against the rock.