תהילים 132
| שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃ | 1 |
En vallfartssång. Tänk, HERRE, David till godo, på allt vad han fick lida,
| אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב׃ | 2 |
han som svor HERREN en ed och gjorde ett löfte åt den Starke i Jakob;
| אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃ | 3 |
»Jag skall icke gå in i den hydda där jag bor, ej heller bestiga mitt viloläger,
| אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃ | 4 |
jag skall icke unna mina ögon sömn eller mina ögonlock slummer,
| עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃ | 5 |
förrän jag har funnit en plats åt HERREN, en boning åt den Starke i Jakob.»
| הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער׃ | 6 |
Ja, vi hörde därom i Efrata, vi förnummo det i skogsbygden.
| נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃ | 7 |
Låtom oss gå in i hans boning, tillbedja vid hans fotapall.
| קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃ | 8 |
Stå upp, HERRE, och kom till din vilostad, du och din makts ark.
| כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׃ | 9 |
Dina präster vare klädda i rättfärdighet, och dina fromma juble.
| בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃ | 10 |
För din tjänare Davids skull må du icke visa tillbaka din smorde.
| נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃ | 11 |
HERREN har svurit David en osviklig ed, som han icke skall rygga: »Av ditt livs frukt skall jag sätta konungar på din tron.
| אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך׃ | 12 |
Om dina barn hålla mitt förbund och hålla mitt vittnesbörd, som jag skall lära dem, så skola ock deras barn till evig tid få sitta på din tron.
| כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו׃ | 13 |
Ty HERREN har utvalt Sion, där vill han hava sin boning.
| זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃ | 14 |
Detta är min vilostad till evig tid; här skall jag bo, ty till detta ställe har jag lust.
| צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃ | 15 |
Dess förråd skall jag rikligen välsigna, åt dess fattiga skall jag giva bröd till fyllest.
| וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׃ | 16 |
Dess präster skall jag kläda i frälsning, och dess fromma skola jubla högt.
| שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי׃ | 17 |
Där skall jag låta ett horn skjuta upp åt David; där har jag rett till en lampa åt min smorde.
| אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו׃ | 18 |
Hans fiender skall jag kläda i skam, men på honom skall hans krona glänsa.» Se Horn i Ordförkl.
