< תהילים 132 >
שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃ | 1 |
Canticum graduum. Memento, Domine, David, et omnis mansuetudinis ejus:
אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב׃ | 2 |
sicut juravit Domino; votum vovit Deo Jacob:
אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃ | 3 |
Si introiero in tabernaculum domus meæ; si ascendero in lectum strati mei;
אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃ | 4 |
si dedero somnum oculis meis, et palpebris meis dormitationem,
עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃ | 5 |
et requiem temporibus meis, donec inveniam locum Domino, tabernaculum Deo Jacob.
הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער׃ | 6 |
Ecce audivimus eam in Ephrata; invenimus eam in campis silvæ.
נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃ | 7 |
Introibimus in tabernaculum ejus; adorabimus in loco ubi steterunt pedes ejus.
קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃ | 8 |
Surge, Domine, in requiem tuam, tu et arca sanctificationis tuæ.
כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׃ | 9 |
Sacerdotes tui induantur justitiam, et sancti tui exsultent.
בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃ | 10 |
Propter David servum tuum non avertas faciem christi tui.
נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃ | 11 |
Juravit Dominus David veritatem, et non frustrabitur eam: De fructu ventris tui ponam super sedem tuam.
אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך׃ | 12 |
Si custodierint filii tui testamentum meum, et testimonia mea hæc quæ docebo eos, et filii eorum usque in sæculum sedebunt super sedem tuam.
כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו׃ | 13 |
Quoniam elegit Dominus Sion: elegit eam in habitationem sibi.
זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃ | 14 |
Hæc requies mea in sæculum sæculi; hic habitabo, quoniam elegi eam.
צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃ | 15 |
Viduam ejus benedicens benedicam; pauperes ejus saturabo panibus.
וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׃ | 16 |
Sacerdotes ejus induam salutari, et sancti ejus exsultatione exsultabunt.
שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי׃ | 17 |
Illuc producam cornu David; paravi lucernam christo meo.
אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו׃ | 18 |
Inimicos ejus induam confusione; super ipsum autem efflorebit sanctificatio mea.