< תהילים 120 >
שיר המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי ויענני׃ | 1 |
A Canticle in steps. When troubled, I cried out to the Lord, and he heard me.
יהוה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה׃ | 2 |
O Lord, free my soul from lips of iniquity and from the deceitful tongue.
מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה׃ | 3 |
What will be given to you, or what will be added to you, for a deceitful tongue?:
חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים׃ | 4 |
the sharp arrows of the powerful, along with the burning coals of desolation.
אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃ | 5 |
Woe to me, for my sojourning has been prolonged. I have lived with the inhabitants of Kedar.
רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום׃ | 6 |
My soul has long been a sojourner.
אני שלום וכי אדבר המה למלחמה׃ | 7 |
With those who hated peace, I was peaceful. When I spoke to them, they fought against me without cause.