< תהילים 120 >
שיר המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי ויענני׃ | 1 |
(Sang til Festrejserne.) Jeg råbte til HERREN i Nød, og han svarede mig.
יהוה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה׃ | 2 |
HERRE, udfri min Sjæl fra Løgnelæber, fra den falske Tunge!
מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה׃ | 3 |
Der ramme dig dette og hint, du falske Tunge!
חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים׃ | 4 |
Den stærkes Pile er hvæsset ved glødende Gyvel.
אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃ | 5 |
Ve mig, at jeg må leve som fremmed i Mesjek, bo iblandt Kedars Telte!
רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום׃ | 6 |
Min Sjæl har længe nok boet blandt Folk, som hader Fred.
אני שלום וכי אדבר המה למלחמה׃ | 7 |
Jeg vil Fred; men taler jeg, vil de Krig!