תהילים 12

1 למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

Til sangmesteren, efter Sjeminit; en salme av David. Frels, Herre! for de fromme er borte, de trofaste er forsvunnet blandt menneskenes barn.

2 שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

Løgn taler de, hver med sin næste, med falske leber; med tvesinnet hjerte taler de.

3 יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

Herren utrydde alle falske leber, den tunge som taler store ord,

4 אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

dem som sier: Ved vår tunge skal vi få overhånd, våre leber er med oss, hvem er herre over oss?

5 משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

For de elendiges ødeleggelses skyld, for de fattiges sukks skyld vil jeg nu reise mig, sier Herren; jeg vil gi dem frelse som stunder efter den.

6 אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

Herrens ord er rene ord, likesom sølv som er renset i en smeltedigel i jorden, syv ganger renset.

7 אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

Du, Herre, vil bevare dem, du vil vokte dem for denne slekt evindelig.

8 סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃

Rundt omkring svermer de ugudelige, når skarn er ophøiet blandt menneskenes barn.