תהילים 12

1 למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

In finem, pro octava. Psalmus David. Salvum me fac, Domine, quoniam defecit sanctus, quoniam diminutæ sunt veritates a filiis hominum.

2 שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

Vana locuti sunt unusquisque ad proximum suum; labia dolosa, in corde et corde locuti sunt.

3 יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

Disperdat Dominus universa labia dolosa, et linguam magniloquam.

4 אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

Qui dixerunt: Linguam nostram magnificabimus; labia nostra a nobis sunt. Quis noster dominus est?

5 משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

Propter miseriam inopum, et gemitum pauperum, nunc exsurgam, dicit Dominus. Ponam in salutari; fiducialiter agam in eo.

6 אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

Eloquia Domini, eloquia casta; argentum igne examinatum, probatum terræ, purgatum septuplum.

7 אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

Tu, Domine, servabis nos, et custodies nos a generatione hac in æternum.

8 סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃

In circuitu impii ambulant: secundum altitudinem tuam multiplicasti filios hominum.