תהילים 12
| למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃ | 1 |
Au maître chantre. En octave. Cantique de David. Sois-nous en aide, Éternel! car les bons diminuent, et les fidèles sont perdus parmi les enfants des hommes.
| שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃ | 2 |
On se tient l'un à l'autre le langage du mensonge; la flatterie est sur les lèvres, le cœur double dans les discours.
| יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃ | 3 |
Que l'Éternel détruise les lèvres qui flattent, et la langue qui parle avec forfanterie,
| אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃ | 4 |
ceux qui disent: « Notre langue nous donne la puissance! Nous avons la parole, qui sera maître de nous? »
| משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃ | 5 |
Pour le pauvre opprimé, et l'indigent qui soupire, à cette heure je me lève, dit l'Éternel, et je leur donnerai le secours auquel ils aspirent.
| אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃ | 6 |
Les paroles de l'Éternel sont pures, comme l'argent qu'au creuset l'on dégage de terre, et purifie sept fois.
| אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃ | 7 |
Toi-même, ô Éternel, tu les garderas, tu les protégeras contre cette race à jamais.
| סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃ | 8 |
Que partout les impies se promènent, comme quand la tempête se lève sur les hommes!
