< תהילים 12 >
למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃ | 1 |
Au chef des chantres, à l’octave. Psaume de David. Au secours, Seigneur, car il n’est plus d’homme pieux! Car la loyauté est bannie des fils d’Adam.
שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃ | 2 |
On se parle avec fausseté l’un à l’autre, on parle d’une langue mielleuse, d’un cœur plein de duplicité.
יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃ | 3 |
Que l’Eternel supprime toutes les langues mielleuses, les lèvres qui s’expriment avec arrogance,
אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃ | 4 |
ceux qui disent: "Par notre langue nous triomphons, nos lèvres sont notre force: qui serait notre maître?"
משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃ | 5 |
Devant l’oppression des humbles, les plaintes des pauvres. "A cette heure je me lève, dit le Seigneur, j’apporte le salut à celui qu’on entoure de pièges."
אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃ | 6 |
Les paroles de l’Eternel sont des paroles pures; c’est de l’argent raffiné au creuset dans le sol, et qui est sept fois épuré.
אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃ | 7 |
Toi, ô Seigneur, tu les protèges les justes, tu les défends à jamais contre cette engeance.
סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃ | 8 |
Les méchants rôdent aux alentours, quand la vilenie domine parmi les hommes.