< תהילים 12 >
למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃ | 1 |
For the end, A Psalm of David, upon the eighth. Save me, O Lord; for the godly man has failed; for truth is diminished from among the children of men.
שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃ | 2 |
Every one has spoken vanity to his neighbour: their lips are deceitful, they have spoken with a double heart.
יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃ | 3 |
Let the Lord destroy all the deceitful lips, and the tongue that speaks great words:
אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃ | 4 |
who have said, We will magnify our tongue; our lips are our own: who is Lord of us?
משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃ | 5 |
Because of the misery of the poor, and because of the sighing of the needy, now will I arise, saith the Lord, I will set [them] in safety; I will speak [to them] thereof openly.
אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃ | 6 |
The oracles of the Lord are pure oracles; as silver tried in the fire, proved [in] a furnace of earth, purified seven times.
אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃ | 7 |
Thou, O Lord, shalt keep us, and shalt preserve us, from this generation, and for ever.
סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃ | 8 |
The ungodly walk around: according to thy greatness thou has greatly exalted the sons of men.