< תהילים 119 >
אשרי תמימי דרך ההלכים בתורת יהוה׃ | 1 |
Salige er de hvis vei er ulastelig, som vandrer i Herrens lov.
אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו׃ | 2 |
Salige er de som tar vare på hans vidnesbyrd, som søker ham av hele sitt hjerte
אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו׃ | 3 |
og ikke gjør urett, men vandrer på hans veier.
אתה צויתה פקדיך לשמר מאד׃ | 4 |
Du har gitt dine befalinger forat en skal holde dem nøie.
אחלי יכנו דרכי לשמר חקיך׃ | 5 |
O, at mine veier måtte bli faste, så jeg holder dine forskrifter!
אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך׃ | 6 |
Da skal jeg ikke bli til skamme når jeg gir akt på alle dine bud.
אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך׃ | 7 |
Jeg vil prise dig i hjertets opriktighet når jeg lærer din rettferdighets lover å kjenne.
את חקיך אשמר אל תעזבני עד מאד׃ | 8 |
Dine forskrifter vil jeg holde; du må ikke rent forlate mig!
במה יזכה נער את ארחו לשמר כדברך׃ | 9 |
Hvorved skal den unge holde sin sti ren? Ved å holde sig efter ditt ord.
בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך׃ | 10 |
Av hele mitt hjerte har jeg søkt dig; la mig ikke fare vill fra dine bud!
בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך׃ | 11 |
I mitt hjerte har jeg gjemt ditt ord forat jeg ikke skal synde imot dig.
ברוך אתה יהוה למדני חקיך׃ | 12 |
Lovet være du, Herre! Lær mig dine forskrifter!
בשפתי ספרתי כל משפטי פיך׃ | 13 |
Med mine leber har jeg forkynt alle lover fra din munn.
בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון׃ | 14 |
Over dine vidnesbyrds vei har jeg gledet mig, som over all rikdom.
בפקדיך אשיחה ואביטה ארחתיך׃ | 15 |
På dine befalinger vil jeg grunde og tenke på dine stier.
בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך׃ | 16 |
I dine forskrifter forlyster jeg mig, jeg glemmer ikke ditt ord.
גמל על עבדך אחיה ואשמרה דברך׃ | 17 |
Gjør vel imot din tjener, så jeg kan leve! Da vil jeg holde ditt ord.
גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך׃ | 18 |
Lat op mine øine, så jeg kan skue de underfulle ting i din lov!
גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך׃ | 19 |
Jeg er en gjest på jorden; skjul ikke dine bud for mig!
גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת׃ | 20 |
Min sjel er knust, så jeg lenges efter dine lover til enhver tid.
גערת זדים ארורים השגים ממצותיך׃ | 21 |
Du har truet de overmodige, de forbannede, som farer vill fra dine bud.
גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי׃ | 22 |
Ta skam og forakt bort fra mig! For jeg har tatt vare på dine vidnesbyrd.
גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך׃ | 23 |
Fyrster har også sittet og talt sammen imot mig; din tjener grunder på dine forskrifter.
גם עדתיך שעשעי אנשי עצתי׃ | 24 |
Dine vidnesbyrd er også min lyst; de er mine rådgivere.
דבקה לעפר נפשי חיני כדברך׃ | 25 |
Min sjel er nedtrykt i støvet; hold mig i live efter ditt ord!
דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך׃ | 26 |
Jeg fortalte dig mine veier, og du svarte mig; lær mig dine forskrifter!
דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך׃ | 27 |
La mig forstå dine befalingers vei! Så vil jeg grunde på dine undergjerninger.
דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך׃ | 28 |
Min sjel gråter av sorg; reis mig op efter ditt ord!
דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני׃ | 29 |
Vend løgnens vei bort fra mig, og unn mig din lov!
דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי׃ | 30 |
Trofasthets vei har jeg utvalgt, dine lover har jeg satt for mig.
דבקתי בעדותיך יהוה אל תבישני׃ | 31 |
Jeg henger ved dine vidnesbyrd; Herre, la mig ikke bli til skamme!
דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי׃ | 32 |
Dine buds vei vil jeg løpe; for du frir mitt hjerte fra angst.
הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב׃ | 33 |
Lær mig, Herre, dine forskrifters vei! Så vil jeg ta vare på den inntil enden.
הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב׃ | 34 |
Lær mig! Så vil jeg ta vare på din lov og holde den av hele mitt hjerte.
הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי׃ | 35 |
Led mig frem på dine buds sti! For i den har jeg min lyst.
הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע׃ | 36 |
Bøi mitt hjerte til dine vidnesbyrd og ikke til vinning!
העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני׃ | 37 |
Vend mine øine bort fra å se efter tomhet, hold mig i live på din vei!
הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך׃ | 38 |
Opfyll for din tjener ditt ord, som er for dem som frykter dig!
העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים׃ | 39 |
Ta bort min vanære, som jeg frykter for! For dine lover er gode.
הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני׃ | 40 |
Se, jeg lenges efter dine befalinger; hold mig i live ved din rettferdighet!
ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך׃ | 41 |
La dine nådegjerninger, Herre, komme over mig, din frelse efter ditt ord!
ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדברך׃ | 42 |
Jeg vil gi den svar som håner mig; for jeg setter min lit til ditt ord.
ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטך יחלתי׃ | 43 |
Ta ikke sannhets ord så rent bort fra min munn! For jeg bier på dine dommer.
ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד׃ | 44 |
Jeg vil holde din lov stadig, evindelig og alltid.
ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי׃ | 45 |
La mig vandre i fritt rum! For jeg spør efter dine befalinger.
ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש׃ | 46 |
Jeg vil tale om dine vidnesbyrd for konger og skal ikke bli til skamme.
ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי׃ | 47 |
Jeg har min lyst i dine bud, som jeg elsker.
ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך׃ | 48 |
Jeg løfter mine hender til dine bud, som jeg elsker, og jeg vil grunde på dine forskrifter.
זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני׃ | 49 |
Kom i hu ordet til din tjener, fordi du har gitt mig håp!
זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני׃ | 50 |
Det er min trøst i min elendighet at ditt ord har holdt mig i live.
זדים הליצני עד מאד מתורתך לא נטיתי׃ | 51 |
De overmodige har spottet mig såre; fra din lov er jeg ikke avveket.
זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם׃ | 52 |
Jeg kom dine dommer fra evighet i hu, Herre, og jeg blev trøstet.
זלעפה אחזתני מרשעים עזבי תורתך׃ | 53 |
En brennende harme har grepet mig over de ugudelige, som forlater din lov.
זמרות היו לי חקיך בבית מגורי׃ | 54 |
Dine forskrifter er blitt mine lovsanger i min utlendighets hus.
זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך׃ | 55 |
Jeg kom om natten ditt navn i hu, Herre, og jeg holdt din lov.
זאת היתה לי כי פקדיך נצרתי׃ | 56 |
Dette blev mig gitt: at jeg har tatt vare på dine befalinger.
חלקי יהוה אמרתי לשמר דבריך׃ | 57 |
Herren er min del, sa jeg, idet jeg holdt dine ord.
חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך׃ | 58 |
Jeg bønnfalt dig av hele mitt hjerte: Vær mig nådig efter ditt ord!
חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך׃ | 59 |
Jeg eftertenkte mine veier og vendte mine føtter til dine vidnesbyrd.
חשתי ולא התמהמהתי לשמר מצותיך׃ | 60 |
Jeg hastet og ventet ikke med å holde dine bud.
חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי׃ | 61 |
De ugudeliges strikker har omspent mig, din lov har jeg ikke glemt.
חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך׃ | 62 |
Midt om natten står jeg op for å prise dig for din rettferdighets lover.
חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פקודיך׃ | 63 |
Jeg holder mig til alle dem som frykter dig, og som holder dine befalinger.
חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני׃ | 64 |
Jorden er full av din miskunnhet, Herre; lær mig dine forskrifter!
טוב עשית עם עבדך יהוה כדברך׃ | 65 |
Du har gjort vel imot din tjener, Herre, efter ditt ord.
טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי׃ | 66 |
Lær mig god skjønnsomhet og kunnskap! For jeg tror på dine bud.
טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי׃ | 67 |
Før jeg blev ydmyket, fór jeg vill; men nu holder jeg ditt ord.
טוב אתה ומטיב למדני חקיך׃ | 68 |
Du er god og gjør godt; lær mig dine forskrifter!
טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצר פקודיך׃ | 69 |
De overmodige har spunnet løgn sammen imot mig; jeg holder dine befalinger av hele mitt hjerte.
טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי׃ | 70 |
Deres hjerte er som en fettklump; jeg har min lyst i din lov.
טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך׃ | 71 |
Det var mig godt at jeg blev ydmyket, forat jeg kunde lære dine forskrifter.
טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף׃ | 72 |
Din munns lov er mig bedre enn tusen stykker gull og sølv.
ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך׃ | 73 |
Dine hender har skapt mig og gjort mig; gi mig forstand, forat jeg må lære dine bud!
יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי׃ | 74 |
De som frykter dig, skal se mig og glede sig; for jeg venter på ditt ord.
ידעתי יהוה כי צדק משפטיך ואמונה עניתני׃ | 75 |
Jeg vet, Herre, at dine dommer er rettferdighet, og i trofasthet har du ydmyket mig.
יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך׃ | 76 |
La din miskunnhet være mig til trøst efter ditt ord til din tjener!
יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי׃ | 77 |
La din miskunnhet komme over mig, forat jeg kan leve! For din lov er min lyst.
יבשו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך׃ | 78 |
La de overmodige bli til skamme! For de har trykket mig ned uten årsak; jeg grunder på dine befalinger.
ישובו לי יראיך וידעו עדתיך׃ | 79 |
La dem vende tilbake til mig, de som frykter dig og kjenner dine vidnesbyrd!
יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש׃ | 80 |
La mitt hjerte være fullkomment i dine forskrifter, forat jeg ikke skal bli til skamme!
כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי׃ | 81 |
Min sjel vansmekter av lengsel efter din frelse; jeg venter på ditt ord.
כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני׃ | 82 |
Mine øine vansmekter av lengsel efter ditt ord idet jeg sier: Når vil du trøste mig?
כי הייתי כנאד בקיטור חקיך לא שכחתי׃ | 83 |
For jeg er som en skinnsekk i røk; dine forskrifter glemmer jeg ikke.
כמה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט׃ | 84 |
Hvor mange er vel din tjeners dager? Når vil du holde dom over mine forfølgere?
כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך׃ | 85 |
De overmodige har gravd graver for mig, de som ikke skikker sig efter din lov.
כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני׃ | 86 |
Alle dine bud er trofasthet; uten årsak forfølger de mig; hjelp mig!
כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך׃ | 87 |
På lite nær har de tilintetgjort mig i landet; men jeg har ikke forlatt dine befalinger.
כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך׃ | 88 |
Hold mig i live efter din miskunnhet! Så vil jeg ta vare på din munns vidnesbyrd.
לעולם יהוה דברך נצב בשמים׃ | 89 |
Til evig tid, Herre, står ditt ord fast i himmelen.
לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד׃ | 90 |
Fra slekt til slekt varer din trofasthet; du grunnfestet jorden, og den stod der.
למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך׃ | 91 |
Til å utføre dine dommer står de der enn idag; for alle ting er dine tjenere.
לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי׃ | 92 |
Dersom din lov ikke hadde vært min lyst, var jeg omkommet i min elendighet.
לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני׃ | 93 |
Til evig tid skal jeg ikke glemme dine befalinger; for ved dem har du holdt mig i live.
לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי׃ | 94 |
Din er jeg, frels mig! For jeg har søkt dine befalinger.
לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן׃ | 95 |
De ugudelige har bidd på mig for å ødelegge mig; jeg gir akt på dine vidnesbyrd.
לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד׃ | 96 |
På all fullkommenhet har jeg sett en ende, men ditt bud strekker sig såre vidt.
מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי׃ | 97 |
Hvor jeg har din lov kjær! Hele dagen grunder jeg på den.
מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי׃ | 98 |
Dine bud gjør mig visere enn mine fiender; for til evig tid eier jeg dem.
מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי׃ | 99 |
Jeg er blitt klokere enn alle mine lærere; for jeg grunder på dine vidnesbyrd.
מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי׃ | 100 |
Jeg er forstandigere enn de gamle; for jeg har tatt vare på dine befalinger.
מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשמר דברך׃ | 101 |
Fra enhver ond sti har jeg holdt mine føtter borte forat jeg kunde holde ditt ord.
ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני׃ | 102 |
Fra dine lover er jeg ikke avveket; for du har lært mig.
מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי׃ | 103 |
Hvor dine ord er søte for min gane, mere enn honning for min munn!
מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר׃ | 104 |
Av dine befalinger får jeg forstand; derfor hater jeg all løgnens sti.
נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃ | 105 |
Ditt ord er en lykte for min fot og et lys for min sti.
נשבעתי ואקימה לשמר משפטי צדקך׃ | 106 |
Jeg har svoret, og jeg har holdt det, å ta vare på din rettferdighets lover.
נעניתי עד מאד יהוה חיני כדברך׃ | 107 |
Jeg er såre nedbøiet; Herre, hold mig i live efter ditt ord!
נדבות פי רצה נא יהוה ומשפטיך למדני׃ | 108 |
La min munns frivillige offere tekkes dig, Herre, og lær mig dine lover!
נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי׃ | 109 |
Jeg går alltid med livet i hendene, men din lov har jeg ikke glemt.
נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי׃ | 110 |
De ugudelige har lagt snare for mig, men jeg har ikke forvillet mig fra dine befalinger.
נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה׃ | 111 |
Jeg har fått dine vidnesbyrd i eie evindelig; for de er mitt hjertes glede.
נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עקב׃ | 112 |
Jeg har bøiet mitt hjerte til å gjøre efter dine forskrifter evindelig, inntil enden.
סעפים שנאתי ותורתך אהבתי׃ | 113 |
De tvesinnede hater jeg, men din lov elsker jeg.
סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי׃ | 114 |
Du er mitt skjul og mitt skjold, jeg venter på ditt ord.
סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי׃ | 115 |
Vik fra mig, I som gjør ondt, forat jeg må holde min Guds bud!
סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי׃ | 116 |
Hold mig oppe efter ditt ord, forat jeg kan leve, og la mig ikke bli til skamme med mitt håp!
סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד׃ | 117 |
Støtt mig, så jeg må bli frelst! Da vil jeg alltid skue med lyst på dine forskrifter.
סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם׃ | 118 |
Du akter for intet alle dem som farer vill fra dine forskrifter; for deres svik er forgjeves.
סגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך׃ | 119 |
Som slagg bortrydder du alle ugudelige på jorden; derfor elsker jeg dine vidnesbyrd.
סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי׃ | 120 |
Av redsel for dig gyser min kropp, og jeg frykter for dine dommer.
עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי׃ | 121 |
Jeg har gjort rett og rettferdighet; du vil ikke overgi mig til dem som undertrykker mig.
ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים׃ | 122 |
Gå i borgen for din tjener, forat det kan gå ham vel! La ikke de overmodige undertrykke mig!
עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך׃ | 123 |
Mine øine vansmekter av lengsel efter din frelse og efter din rettferdighets ord.
עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני׃ | 124 |
Gjør med din tjener efter din miskunnhet, og lær mig dine forskrifter!
עבדך אני הבינני ואדעה עדתיך׃ | 125 |
Jeg er din tjener; lær mig, så jeg kan kjenne dine vidnesbyrd!
עת לעשות ליהוה הפרו תורתך׃ | 126 |
Det er tid for Herren å gripe inn; de har brutt din lov.
על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז׃ | 127 |
Derfor elsker jeg dine bud mere enn gull, ja mere enn fint gull.
על כן כל פקודי כל ישרתי כל ארח שקר שנאתי׃ | 128 |
Derfor holder jeg alle befalinger om alle ting for å være rette; jeg hater all løgnens sti.
פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי׃ | 129 |
Underfulle er dine vidnesbyrd; derfor tar min sjel vare på dem.
פתח דבריך יאיר מבין פתיים׃ | 130 |
Dine ords åpenbaring oplyser, den gjør enfoldige forstandige.
פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי׃ | 131 |
Jeg åpnet min munn og sukket av lengsel; for jeg stundet efter dine bud.
פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך׃ | 132 |
Vend dig til mig og vær mig nådig, som rett er mot dem som elsker ditt navn!
פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און׃ | 133 |
Gjør mine trin faste ved ditt ord, og la ingen urett herske over mig!
פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך׃ | 134 |
Forløs mig fra menneskers vold! Så vil jeg holde dine befalinger.
פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך׃ | 135 |
La ditt åsyn lyse for din tjener, og lær mig dine forskrifter!
פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך׃ | 136 |
Mine øine flyter bort i vannstrømmer over dem som ikke holder din lov.
צדיק אתה יהוה וישר משפטיך׃ | 137 |
Du er rettferdig, Herre, og dine dommer er rettvise.
צוית צדק עדתיך ואמונה מאד׃ | 138 |
Du har fastsatt dine vidnesbyrd i rettferdighet og stor trofasthet.
צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי׃ | 139 |
Min nidkjærhet har fortært mig, fordi mine motstandere har glemt dine ord.
צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה׃ | 140 |
Ditt ord er vel renset, og din tjener elsker det.
צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי׃ | 141 |
Jeg er liten og foraktet; jeg har ikke glemt dine befalinger.
צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת׃ | 142 |
Din rettferdighet er en evig rettferdighet, og din lov er sannhet.
צר ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי׃ | 143 |
Nød og trengsel fant mig; dine bud er min lyst.
צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה׃ | 144 |
Dine vidnesbyrd er rettferdige til evig tid; lær mig, forat jeg kan leve!
קראתי בכל לב ענני יהוה חקיך אצרה׃ | 145 |
Jeg roper av hele mitt hjerte; svar mig, Herre! Jeg vil ta vare på dine forskrifter.
קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך׃ | 146 |
Jeg roper til dig, frels mig! Så vil jeg holde dine vidnesbyrd.
קדמתי בנשף ואשועה לדבריך יחלתי׃ | 147 |
Jeg var årle oppe i morgenlysningen og ropte om hjelp; jeg ventet på dine ord.
קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך׃ | 148 |
Mine øine var oppe før nattevaktene, forat jeg kunde grunde på ditt ord.
קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני׃ | 149 |
Hør min røst efter din miskunnhet! Herre, hold mig i live efter dine lover!
קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו׃ | 150 |
De er kommet nær som jager efter ugjerning; fra din lov er de kommet langt bort.
קרוב אתה יהוה וכל מצותיך אמת׃ | 151 |
Du er nær, Herre, og alle dine bud er sannhet.
קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם׃ | 152 |
For lenge siden vet jeg av dine vidnesbyrd at du har grunnet dem for evig tid.
ראה עניי וחלצני כי תורתך לא שכחתי׃ | 153 |
Se min elendighet og utfri mig! For jeg har ikke glemt din lov.
ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני׃ | 154 |
Før min sak og forløs mig, hold mig i live efter ditt ord!
רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו׃ | 155 |
Frelse er langt borte fra de ugudelige; for de søker ikke dine forskrifter.
רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני׃ | 156 |
Din miskunnhet er stor, Herre; hold mig i live efter dine dommer!
רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי׃ | 157 |
Mange er mine forfølgere og mine motstandere; jeg er ikke avveket fra dine vidnesbyrd.
ראיתי בגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו׃ | 158 |
Jeg så de troløse og vemmedes, dem som ikke holdt ditt ord.
ראה כי פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני׃ | 159 |
Se at jeg har elsket dine befalinger! Herre, hold mig i live efter din miskunnhet!
ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך׃ | 160 |
Summen av ditt ord er sannhet, og til evig tid står all din rettferdighets lov fast.
שרים רדפוני חנם ומדבריך פחד לבי׃ | 161 |
Fyrster forfulgte mig uten årsak, men mitt hjerte fryktet for dine ord.
שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב׃ | 162 |
Jeg gleder mig over ditt ord som en som finner meget bytte.
שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי׃ | 163 |
Løgn har jeg hatet og avskydd, din lov har jeg elsket.
שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך׃ | 164 |
Syv ganger om dagen har jeg prist dig for din rettferdighets lover.
שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול׃ | 165 |
Megen fred har de som elsker din lov, og det er ikke noget anstøt for dem.
שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי׃ | 166 |
Jeg har ventet på din frelse, Herre, og jeg har holdt dine bud.
שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד׃ | 167 |
Min sjel har holdt dine vidnesbyrd, og jeg elsket dem såre.
שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל דרכי נגדך׃ | 168 |
Jeg har holdt dine befalinger og dine vidnesbyrd; for alle mine veier er for ditt åsyn.
תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני׃ | 169 |
La mitt klagerop komme nær for ditt åsyn, Herre! Lær mig efter ditt ord!
תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני׃ | 170 |
La min inderlige bønn komme for ditt åsyn! Frels mig efter ditt ord!
תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך׃ | 171 |
Mine leber skal flyte over av lovsang; for du lærer mig dine forskrifter.
תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק׃ | 172 |
Min tunge skal synge om ditt ord; for alle dine bud er rettferdighet.
תהי ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי׃ | 173 |
La din hånd være mig til hjelp! For jeg har utvalgt dine befalinger.
תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי׃ | 174 |
Jeg lenges efter din frelse, Herre, og din lov er min lyst.
תחי נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני׃ | 175 |
La min sjel leve og love dig, og la dine dommer hjelpe mig!
תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי׃ | 176 |
Jeg har faret vill; opsøk din tjener som et tapt får! for jeg har ikke glemt dine bud.