תהילים 119
| אשרי תמימי דרך ההלכים בתורת יהוה׃ | 1 |
Alleluja. Beati immaculati in via, qui ambulant in lege Domini.
| אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו׃ | 2 |
Beati qui scrutantur testimonia ejus; in toto corde exquirunt eum.
| אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו׃ | 3 |
Non enim qui operantur iniquitatem in viis ejus ambulaverunt.
| אתה צויתה פקדיך לשמר מאד׃ | 4 |
Tu mandasti mandata tua custodiri nimis.
| אחלי יכנו דרכי לשמר חקיך׃ | 5 |
Utinam dirigantur viæ meæ ad custodiendas justificationes tuas.
| אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך׃ | 6 |
Tunc non confundar, cum perspexero in omnibus mandatis tuis.
| אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך׃ | 7 |
Confitebor tibi in directione cordis, in eo quod didici judicia justitiæ tuæ.
| את חקיך אשמר אל תעזבני עד מאד׃ | 8 |
Justificationes tuas custodiam; non me derelinquas usquequaque.
| במה יזכה נער את ארחו לשמר כדברך׃ | 9 |
In quo corrigit adolescentior viam suam? in custodiendo sermones tuos.
| בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך׃ | 10 |
In toto corde meo exquisivi te; ne repellas me a mandatis tuis.
| בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך׃ | 11 |
In corde meo abscondi eloquia tua, ut non peccem tibi.
| ברוך אתה יהוה למדני חקיך׃ | 12 |
Benedictus es, Domine; doce me justificationes tuas.
| בשפתי ספרתי כל משפטי פיך׃ | 13 |
In labiis meis pronuntiavi omnia judicia oris tui.
| בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון׃ | 14 |
In via testimoniorum tuorum delectatus sum, sicut in omnibus divitiis.
| בפקדיך אשיחה ואביטה ארחתיך׃ | 15 |
In mandatis tuis exercebor, et considerabo vias tuas.
| בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך׃ | 16 |
In justificationibus tuis meditabor: non obliviscar sermones tuos.
| גמל על עבדך אחיה ואשמרה דברך׃ | 17 |
Retribue servo tuo, vivifica me, et custodiam sermones tuos.
| גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך׃ | 18 |
Revela oculos meos, et considerabo mirabilia de lege tua.
| גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך׃ | 19 |
Incola ego sum in terra: non abscondas a me mandata tua.
| גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת׃ | 20 |
Concupivit anima mea desiderare justificationes tuas in omni tempore.
| גערת זדים ארורים השגים ממצותיך׃ | 21 |
Increpasti superbos; maledicti qui declinant a mandatis tuis.
| גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי׃ | 22 |
Aufer a me opprobrium et contemptum, quia testimonia tua exquisivi.
| גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך׃ | 23 |
Etenim sederunt principes, et adversum me loquebantur; servus autem tuus exercebatur in justificationibus tuis.
| גם עדתיך שעשעי אנשי עצתי׃ | 24 |
Nam et testimonia tua meditatio mea est, et consilium meum justificationes tuæ.
| דבקה לעפר נפשי חיני כדברך׃ | 25 |
Adhæsit pavimento anima mea: vivifica me secundum verbum tuum.
| דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך׃ | 26 |
Vias meas enuntiavi, et exaudisti me; doce me justificationes tuas.
| דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך׃ | 27 |
Viam justificationum tuarum instrue me, et exercebor in mirabilibus tuis.
| דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך׃ | 28 |
Dormitavit anima mea præ tædio: confirma me in verbis tuis.
| דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני׃ | 29 |
Viam iniquitatis amove a me, et de lege tua miserere mei.
| דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי׃ | 30 |
Viam veritatis elegi; judicia tua non sum oblitus.
| דבקתי בעדותיך יהוה אל תבישני׃ | 31 |
Adhæsi testimoniis tuis, Domine; noli me confundere.
| דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי׃ | 32 |
Viam mandatorum tuorum cucurri, cum dilatasti cor meum.
| הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב׃ | 33 |
Legem pone mihi, Domine, viam justificationum tuarum, et exquiram eam semper.
| הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב׃ | 34 |
Da mihi intellectum, et scrutabor legem tuam, et custodiam illam in toto corde meo.
| הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי׃ | 35 |
Deduc me in semitam mandatorum tuorum, quia ipsam volui.
| הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע׃ | 36 |
Inclina cor meum in testimonia tua, et non in avaritiam.
| העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני׃ | 37 |
Averte oculos meos, ne videant vanitatem; in via tua vivifica me.
| הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך׃ | 38 |
Statue servo tuo eloquium tuum in timore tuo.
| העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים׃ | 39 |
Amputa opprobrium meum quod suspicatus sum, quia judicia tua jucunda.
| הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני׃ | 40 |
Ecce concupivi mandata tua: in æquitate tua vivifica me.
| ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך׃ | 41 |
Et veniat super me misericordia tua, Domine; salutare tuum secundum eloquium tuum.
| ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדברך׃ | 42 |
Et respondebo exprobrantibus mihi verbum, quia speravi in sermonibus tuis.
| ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטך יחלתי׃ | 43 |
Et ne auferas de ore meo verbum veritatis usquequaque, quia in judiciis tuis supersperavi.
| ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד׃ | 44 |
Et custodiam legem tuam semper, in sæculum et in sæculum sæculi.
| ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי׃ | 45 |
Et ambulabam in latitudine, quia mandata tua exquisivi.
| ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש׃ | 46 |
Et loquebar in testimoniis tuis in conspectu regum, et non confundebar.
| ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי׃ | 47 |
Et meditabar in mandatis tuis, quæ dilexi.
| ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך׃ | 48 |
Et levavi manus meas ad mandata tua, quæ dilexi, et exercebar in justificationibus tuis.
| זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני׃ | 49 |
Memor esto verbi tui servo tuo, in quo mihi spem dedisti.
| זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני׃ | 50 |
Hæc me consolata est in humilitate mea, quia eloquium tuum vivificavit me.
| זדים הליצני עד מאד מתורתך לא נטיתי׃ | 51 |
Superbi inique agebant usquequaque; a lege autem tua non declinavi.
| זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם׃ | 52 |
Memor fui judiciorum tuorum a sæculo, Domine, et consolatus sum.
| זלעפה אחזתני מרשעים עזבי תורתך׃ | 53 |
Defectio tenuit me, pro peccatoribus derelinquentibus legem tuam.
| זמרות היו לי חקיך בבית מגורי׃ | 54 |
Cantabiles mihi erant justificationes tuæ in loco peregrinationis meæ.
| זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך׃ | 55 |
Memor fui nocte nominis tui, Domine, et custodivi legem tuam.
| זאת היתה לי כי פקדיך נצרתי׃ | 56 |
Hæc facta est mihi, quia justificationes tuas exquisivi.
| חלקי יהוה אמרתי לשמר דבריך׃ | 57 |
Portio mea, Domine, dixi custodire legem tuam.
| חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך׃ | 58 |
Deprecatus sum faciem tuam in toto corde meo; miserere mei secundum eloquium tuum.
| חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך׃ | 59 |
Cogitavi vias meas, et converti pedes meos in testimonia tua.
| חשתי ולא התמהמהתי לשמר מצותיך׃ | 60 |
Paratus sum, et non sum turbatus, ut custodiam mandata tua.
| חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי׃ | 61 |
Funes peccatorum circumplexi sunt me, et legem tuam non sum oblitus.
| חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך׃ | 62 |
Media nocte surgebam ad confitendum tibi, super judicia justificationis tuæ.
| חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פקודיך׃ | 63 |
Particeps ego sum omnium timentium te, et custodientium mandata tua.
| חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני׃ | 64 |
Misericordia tua, Domine, plena est terra; justificationes tuas doce me.
| טוב עשית עם עבדך יהוה כדברך׃ | 65 |
Bonitatem fecisti cum servo tuo, Domine, secundum verbum tuum.
| טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי׃ | 66 |
Bonitatem, et disciplinam, et scientiam doce me, quia mandatis tuis credidi.
| טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי׃ | 67 |
Priusquam humiliarer ego deliqui: propterea eloquium tuum custodivi.
| טוב אתה ומטיב למדני חקיך׃ | 68 |
Bonus es tu, et in bonitate tua doce me justificationes tuas.
| טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצר פקודיך׃ | 69 |
Multiplicata est super me iniquitas superborum; ego autem in toto corde meo scrutabor mandata tua.
| טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי׃ | 70 |
Coagulatum est sicut lac cor eorum; ego vero legem tuam meditatus sum.
| טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך׃ | 71 |
Bonum mihi quia humiliasti me, ut discam justificationes tuas.
| טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף׃ | 72 |
Bonum mihi lex oris tui, super millia auri et argenti.
| ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך׃ | 73 |
Manus tuæ fecerunt me, et plasmaverunt me: da mihi intellectum, et discam mandata tua.
| יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי׃ | 74 |
Qui timent te videbunt me et lætabuntur, quia in verba tua supersperavi.
| ידעתי יהוה כי צדק משפטיך ואמונה עניתני׃ | 75 |
Cognovi, Domine, quia æquitas judicia tua, et in veritate tua humiliasti me.
| יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך׃ | 76 |
Fiat misericordia tua ut consoletur me, secundum eloquium tuum servo tuo.
| יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי׃ | 77 |
Veniant mihi miserationes tuæ, et vivam, quia lex tua meditatio mea est.
| יבשו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך׃ | 78 |
Confundantur superbi, quia injuste iniquitatem fecerunt in me; ego autem exercebor in mandatis tuis.
| ישובו לי יראיך וידעו עדתיך׃ | 79 |
Convertantur mihi timentes te, et qui noverunt testimonia tua.
| יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש׃ | 80 |
Fiat cor meum immaculatum in justificationibus tuis, ut non confundar.
| כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי׃ | 81 |
Defecit in salutare tuum anima mea, et in verbum tuum supersperavi.
| כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני׃ | 82 |
Defecerunt oculi mei in eloquium tuum, dicentes: Quando consolaberis me?
| כי הייתי כנאד בקיטור חקיך לא שכחתי׃ | 83 |
Quia factus sum sicut uter in pruina; justificationes tuas non sum oblitus.
| כמה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט׃ | 84 |
Quot sunt dies servi tui? quando facies de persequentibus me judicium?
| כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך׃ | 85 |
Narraverunt mihi iniqui fabulationes, sed non ut lex tua.
| כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני׃ | 86 |
Omnia mandata tua veritas: inique persecuti sunt me, adjuva me.
| כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך׃ | 87 |
Paulominus consummaverunt me in terra; ego autem non dereliqui mandata tua.
| כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך׃ | 88 |
Secundum misericordiam tuam vivifica me, et custodiam testimonia oris tui.
| לעולם יהוה דברך נצב בשמים׃ | 89 |
In æternum, Domine, verbum tuum permanet in cælo.
| לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד׃ | 90 |
In generationem et generationem veritas tua; fundasti terram, et permanet.
| למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך׃ | 91 |
Ordinatione tua perseverat dies, quoniam omnia serviunt tibi.
| לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי׃ | 92 |
Nisi quod lex tua meditatio mea est, tunc forte periissem in humilitate mea.
| לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני׃ | 93 |
In æternum non obliviscar justificationes tuas, quia in ipsis vivificasti me.
| לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי׃ | 94 |
Tuus sum ego; salvum me fac: quoniam justificationes tuas exquisivi.
| לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן׃ | 95 |
Me exspectaverunt peccatores ut perderent me; testimonia tua intellexi.
| לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד׃ | 96 |
Omnis consummationis vidi finem, latum mandatum tuum nimis.
| מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי׃ | 97 |
Quomodo dilexi legem tuam, Domine! tota die meditatio mea est.
| מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי׃ | 98 |
Super inimicos meos prudentem me fecisti mandato tuo, quia in æternum mihi est.
| מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי׃ | 99 |
Super omnes docentes me intellexi, quia testimonia tua meditatio mea est.
| מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי׃ | 100 |
Super senes intellexi, quia mandata tua quæsivi.
| מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשמר דברך׃ | 101 |
Ab omni via mala prohibui pedes meos, ut custodiam verba tua.
| ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני׃ | 102 |
A judiciis tuis non declinavi, quia tu legem posuisti mihi.
| מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי׃ | 103 |
Quam dulcia faucibus meis eloquia tua! super mel ori meo.
| מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר׃ | 104 |
A mandatis tuis intellexi; propterea odivi omnem viam iniquitatis.
| נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃ | 105 |
Lucerna pedibus meis verbum tuum, et lumen semitis meis.
| נשבעתי ואקימה לשמר משפטי צדקך׃ | 106 |
Juravi et statui custodire judicia justitiæ tuæ.
| נעניתי עד מאד יהוה חיני כדברך׃ | 107 |
Humiliatus sum usquequaque, Domine; vivifica me secundum verbum tuum.
| נדבות פי רצה נא יהוה ומשפטיך למדני׃ | 108 |
Voluntaria oris mei beneplacita fac, Domine, et judicia tua doce me.
| נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי׃ | 109 |
Anima mea in manibus meis semper, et legem tuam non sum oblitus.
| נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי׃ | 110 |
Posuerunt peccatores laqueum mihi, et de mandatis tuis non erravi.
| נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה׃ | 111 |
Hæreditate acquisivi testimonia tua in æternum, quia exsultatio cordis mei sunt.
| נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עקב׃ | 112 |
Inclinavi cor meum ad faciendas justificationes tuas in æternum, propter retributionem.
| סעפים שנאתי ותורתך אהבתי׃ | 113 |
Iniquos odio habui, et legem tuam dilexi.
| סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי׃ | 114 |
Adjutor et susceptor meus es tu, et in verbum tuum supersperavi.
| סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי׃ | 115 |
Declinate a me, maligni, et scrutabor mandata Dei mei.
| סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי׃ | 116 |
Suscipe me secundum eloquium tuum, et vivam, et non confundas me ab exspectatione mea.
| סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד׃ | 117 |
Adjuva me, et salvus ero, et meditabor in justificationibus tuis semper.
| סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם׃ | 118 |
Sprevisti omnes discedentes a judiciis tuis, quia injusta cogitatio eorum.
| סגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך׃ | 119 |
Prævaricantes reputavi omnes peccatores terræ; ideo dilexi testimonia tua.
| סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי׃ | 120 |
Confige timore tuo carnes meas; a judiciis enim tuis timui.
| עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי׃ | 121 |
Feci judicium et justitiam: non tradas me calumniantibus me.
| ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים׃ | 122 |
Suscipe servum tuum in bonum: non calumnientur me superbi.
| עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך׃ | 123 |
Oculi mei defecerunt in salutare tuum, et in eloquium justitiæ tuæ.
| עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני׃ | 124 |
Fac cum servo tuo secundum misericordiam tuam, et justificationes tuas doce me.
| עבדך אני הבינני ואדעה עדתיך׃ | 125 |
Servus tuus sum ego: da mihi intellectum, ut sciam testimonia tua.
| עת לעשות ליהוה הפרו תורתך׃ | 126 |
Tempus faciendi, Domine: dissipaverunt legem tuam.
| על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז׃ | 127 |
Ideo dilexi mandata tua super aurum et topazion.
| על כן כל פקודי כל ישרתי כל ארח שקר שנאתי׃ | 128 |
Propterea ad omnia mandata tua dirigebar; omnem viam iniquam odio habui.
| פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי׃ | 129 |
Mirabilia testimonia tua: ideo scrutata est ea anima mea.
| פתח דבריך יאיר מבין פתיים׃ | 130 |
Declaratio sermonum tuorum illuminat, et intellectum dat parvulis.
| פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי׃ | 131 |
Os meum aperui, et attraxi spiritum: quia mandata tua desiderabam.
| פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך׃ | 132 |
Aspice in me, et miserere mei, secundum judicium diligentium nomen tuum.
| פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און׃ | 133 |
Gressus meos dirige secundum eloquium tuum, et non dominetur mei omnis injustitia.
| פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך׃ | 134 |
Redime me a calumniis hominum ut custodiam mandata tua.
| פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך׃ | 135 |
Faciem tuam illumina super servum tuum, et doce me justificationes tuas.
| פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך׃ | 136 |
Exitus aquarum deduxerunt oculi mei, quia non custodierunt legem tuam.
| צדיק אתה יהוה וישר משפטיך׃ | 137 |
Justus es, Domine, et rectum judicium tuum.
| צוית צדק עדתיך ואמונה מאד׃ | 138 |
Mandasti justitiam testimonia tua, et veritatem tuam nimis.
| צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי׃ | 139 |
Tabescere me fecit zelus meus, quia obliti sunt verba tua inimici mei.
| צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה׃ | 140 |
Ignitum eloquium tuum vehementer, et servus tuus dilexit illud.
| צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי׃ | 141 |
Adolescentulus sum ego et contemptus; justificationes tuas non sum oblitus.
| צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת׃ | 142 |
Justitia tua, justitia in æternum, et lex tua veritas.
| צר ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי׃ | 143 |
Tribulatio et angustia invenerunt me; mandata tua meditatio mea est.
| צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה׃ | 144 |
Æquitas testimonia tua in æternum: intellectum da mihi, et vivam.
| קראתי בכל לב ענני יהוה חקיך אצרה׃ | 145 |
Clamavi in toto corde meo: exaudi me, Domine; justificationes tuas requiram.
| קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך׃ | 146 |
Clamavi ad te; salvum me fac: ut custodiam mandata tua.
| קדמתי בנשף ואשועה לדבריך יחלתי׃ | 147 |
Præveni in maturitate, et clamavi: quia in verba tua supersperavi.
| קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך׃ | 148 |
Prævenerunt oculi mei ad te diluculo, ut meditarer eloquia tua.
| קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני׃ | 149 |
Vocem meam audi secundum misericordiam tuam, Domine, et secundum judicium tuum vivifica me.
| קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו׃ | 150 |
Appropinquaverunt persequentes me iniquitati: a lege autem tua longe facti sunt.
| קרוב אתה יהוה וכל מצותיך אמת׃ | 151 |
Prope es tu, Domine, et omnes viæ tuæ veritas.
| קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם׃ | 152 |
Initio cognovi de testimoniis tuis, quia in æternum fundasti ea.
| ראה עניי וחלצני כי תורתך לא שכחתי׃ | 153 |
Vide humilitatem meam, et eripe me, quia legem tuam non sum oblitus.
| ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני׃ | 154 |
Judica judicium meum, et redime me: propter eloquium tuum vivifica me.
| רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו׃ | 155 |
Longe a peccatoribus salus, quia justificationes tuas non exquisierunt.
| רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני׃ | 156 |
Misericordiæ tuæ multæ, Domine; secundum judicium tuum vivifica me.
| רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי׃ | 157 |
Multi qui persequuntur me, et tribulant me; a testimoniis tuis non declinavi.
| ראיתי בגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו׃ | 158 |
Vidi prævaricantes et tabescebam, quia eloquia tua non custodierunt.
| ראה כי פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני׃ | 159 |
Vide quoniam mandata tua dilexi, Domine: in misericordia tua vivifica me.
| ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך׃ | 160 |
Principium verborum tuorum veritas; in æternum omnia judicia justitiæ tuæ.
| שרים רדפוני חנם ומדבריך פחד לבי׃ | 161 |
Principes persecuti sunt me gratis, et a verbis tuis formidavit cor meum.
| שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב׃ | 162 |
Lætabor ego super eloquia tua, sicut qui invenit spolia multa.
| שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי׃ | 163 |
Iniquitatem odio habui, et abominatus sum, legem autem tuam dilexi.
| שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך׃ | 164 |
Septies in die laudem dixi tibi, super judicia justitiæ tuæ.
| שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול׃ | 165 |
Pax multa diligentibus legem tuam, et non est illis scandalum.
| שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי׃ | 166 |
Exspectabam salutare tuum, Domine, et mandata tua dilexi.
| שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד׃ | 167 |
Custodivit anima mea testimonia tua, et dilexit ea vehementer.
| שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל דרכי נגדך׃ | 168 |
Servavi mandata tua et testimonia tua, quia omnes viæ meæ in conspectu tuo.
| תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני׃ | 169 |
Appropinquet deprecatio mea in conspectu tuo, Domine; juxta eloquium tuum da mihi intellectum.
| תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני׃ | 170 |
Intret postulatio mea in conspectu tuo; secundum eloquium tuum eripe me.
| תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך׃ | 171 |
Eructabunt labia mea hymnum, cum docueris me justificationes tuas.
| תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק׃ | 172 |
Pronuntiabit lingua mea eloquium tuum, quia omnia mandata tua æquitas.
| תהי ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי׃ | 173 |
Fiat manus tua ut salvet me, quoniam mandata tua elegi.
| תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי׃ | 174 |
Concupivi salutare tuum, Domine, et lex tua meditatio mea est.
| תחי נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני׃ | 175 |
Vivet anima mea, et laudabit te, et judicia tua adjuvabunt me.
| תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי׃ | 176 |
Erravi sicut ovis quæ periit: quære servum tuum, quia mandata tua non sum oblitus.
