< תהילים 119 >
אשרי תמימי דרך ההלכים בתורת יהוה׃ | 1 |
Salige de, hvis Vandel er fulde, som vandrer i HERRENs Lov.
אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו׃ | 2 |
Salige de, der agter på hans Vidnesbyrd, søger ham af hele deres Hjerte.
אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו׃ | 3 |
de, som ikke gør Uret, men vandrer på hans Veje.
אתה צויתה פקדיך לשמר מאד׃ | 4 |
Du har givet dine Befalinger, for at de nøje skal holdes.
אחלי יכנו דרכי לשמר חקיך׃ | 5 |
O, måtte jeg vandre med faste Skridt, så jeg holder dine Vedtægter!
אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך׃ | 6 |
Da skulde jeg ikke blive til - Skamme, thi jeg så hen til alle dine Bud.
אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך׃ | 7 |
Jeg vil takke dig af oprigtigt Hjerte, når jeg lærer din Retfærds Lovbud.
את חקיך אשמר אל תעזבני עד מאד׃ | 8 |
Jeg vil holde dine Vedtægter, svigt mig dog ikke helt!
במה יזכה נער את ארחו לשמר כדברך׃ | 9 |
Hvorledes holder en ung sin Vej ren? Ved at bolde sig efter dit Ord.
בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך׃ | 10 |
Af hele mit Hjerte søger jeg dig, lad mig ikke fare vild fra dine Bud!
בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך׃ | 11 |
Jeg gemmer dit Ord i mit Hjerte for ikke at synde imod dig.
ברוך אתה יהוה למדני חקיך׃ | 12 |
Lovet være du, HERRE, lær mig dine Vedtægter!
בשפתי ספרתי כל משפטי פיך׃ | 13 |
Jeg kundgør med mine Læber alle din Munds Lovbud.
בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון׃ | 14 |
Jeg glæder mig over dine Vidnesbyrds Vej, som var det al Verdens Rigdom.
בפקדיך אשיחה ואביטה ארחתיך׃ | 15 |
Jeg vil grunde på dine Befalinger og se til dine Stier.
בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך׃ | 16 |
I dine Vedtægter har jeg min Lyst, jeg glemmer ikke dit Ord.
גמל על עבדך אחיה ואשמרה דברך׃ | 17 |
Und din Tjener at leve, at jeg kan holde dit Ord.
גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך׃ | 18 |
Oplad mine Øjne, at jeg må skue de underfulde Ting i din Lov.
גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך׃ | 19 |
Fremmed er jeg på Jorden, skjul ikke dine Bud for mig!
גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת׃ | 20 |
Altid hentæres min Sjæl af Længsel efter dine Lovbud.
גערת זדים ארורים השגים ממצותיך׃ | 21 |
Du truer de frække; forbandede er de, der viger fra dine Bud.
גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי׃ | 22 |
Vælt Hån og Ringeagt fra mig, thi jeg agter på dine Vidnesbyrd.
גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך׃ | 23 |
Om Fyrster oplægger Råd imod mig, grunder din Tjener på dine Vedtægter.
גם עדתיך שעשעי אנשי עצתי׃ | 24 |
Ja, dine Vidnesbyrd er min Lyst, det er dem, der giver mig Råd.
דבקה לעפר נפשי חיני כדברך׃ | 25 |
I Støvet ligger min Sjæl, hold mig i Live efter dit Ord!
דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך׃ | 26 |
Mine Veje lagde jeg frem, og du bønhørte mig, dine Vedtægter lære du mig.
דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך׃ | 27 |
Lad mig fatte dine Befalingers Vej og grunde på dine Undere.
דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך׃ | 28 |
Af Kummer græder. min Sjæl, oprejs mig efter dit Ord!
דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני׃ | 29 |
Lad Løgnens Vej være langt fra mig og skænk mig i Nåde din Lov!
דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי׃ | 30 |
Troskabs Vej har jeg valgt, dine Lovbud attrår jeg.
דבקתי בעדותיך יהוה אל תבישני׃ | 31 |
Jeg hænger ved dine Vidnesbyrd, lad mig ikke beskæmmes, HERRE!
דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי׃ | 32 |
Jeg vil løbe dine Buds Vej, thi du giver mit Hjerte at ånde frit.
הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב׃ | 33 |
Lær mig, HERRE, dine Vedtægters Vej, så jeg agter derpå til Enden.
הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב׃ | 34 |
Giv mig Kløgt, så jeg agter på din Lov og holder den af hele mit Hjerte.
הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי׃ | 35 |
Før mig ad dine Buds Sti, thi jeg har Lyst til dem.
הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע׃ | 36 |
Bøj mit Hjerte til dine Vidnesbyrd og ej til uredelig Vinding.
העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני׃ | 37 |
Vend mine Øjne bort fra Tant, hold mig i Live ved dit Ord!
הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך׃ | 38 |
Stadfæst for din Tjener dit Ord, så jeg lærer at frygte dig.
העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים׃ | 39 |
Hold borte fra mig den Skændsel, jeg frygter, thi dine Lovbud er gode.
הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני׃ | 40 |
Se, dine Befalinger længes jeg efter, hold mig i Live ved din Retfærd!
ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך׃ | 41 |
Lad din Miskundhed komme over mig, HERRE, din Frelse efter dit Ord,
ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדברך׃ | 42 |
så jeg har Svar til dem, der spotter mig, thi jeg stoler på dit Ord.
ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטך יחלתי׃ | 43 |
Tag ikke ganske Sandheds Ord fra min Mund, thi jeg bier på dine Lovbud.
ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד׃ | 44 |
Jeg vil stadig holde din Lov, ja evigt og altid;
ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי׃ | 45 |
jeg vil vandre i åbent Land, thi dine Befalinger ligger mig på Sinde.
ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש׃ | 46 |
Jeg vil tale om dine Vidnesbyrd for Konger uden at blues;
ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי׃ | 47 |
jeg vil fryde mig over dine Bud, som jeg højlige elsker;
ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך׃ | 48 |
jeg vil udrække Hænderne mod dine Bud og grunde på dine Vedtægter.
זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני׃ | 49 |
Kom Ordet til din Tjener i Hu, fordi du har ladet mig håbe.
זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני׃ | 50 |
Det er min Trøst i Nød, at dit Ord har holdt mig i Live.
זדים הליצני עד מאד מתורתך לא נטיתי׃ | 51 |
De frække hånede mig såre, dog veg jeg ej fra din Lov.
זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם׃ | 52 |
Dine Lovbud fra fordum, HERRE, kom jeg i Hu og fandt Trøst.
זלעפה אחזתני מרשעים עזבי תורתך׃ | 53 |
Harme greb mig over de gudløse, dem, der slipper din Lov.
זמרות היו לי חקיך בבית מגורי׃ | 54 |
Dine vedtægter blev mig til Sange i min Udlændigheds Hus.
זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך׃ | 55 |
Om Natten kom jeg dit Navn i Hu, HERRE, jeg holdt din Lov.
זאת היתה לי כי פקדיך נצרתי׃ | 56 |
Det blev min lykkelige Lod: at agte på dine Befalinger.
חלקי יהוה אמרתי לשמר דבריך׃ | 57 |
Min Del er HERREN, jeg satte mig for at holde dine Ord.
חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך׃ | 58 |
Jeg bønfaldt dig af hele mit Hjerte, vær mig nådig efter dit Ord!
חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך׃ | 59 |
Jeg overtænkte mine Veje og styred min Fod tilbage til dine Vidnesbyrd.
חשתי ולא התמהמהתי לשמר מצותיך׃ | 60 |
Jeg hasted og tøved ikke med at holde dine Bud.
חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי׃ | 61 |
De gudløses Snarer omgav mig, men jeg glemte ikke din Lov.
חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך׃ | 62 |
Jeg, står op ved Midnat og takker dig for dine retfærdige Lovbud.
חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פקודיך׃ | 63 |
Jeg er Fælle med alle, der frygter dig og holder dine Befalinger.
חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני׃ | 64 |
Jorden er fuld af din Miskundhed, HERRE, lær mig dine Vedtægter!
טוב עשית עם עבדך יהוה כדברך׃ | 65 |
Du gjorde vel mod din Tjener, HERRE, efter dit Ord.
טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי׃ | 66 |
Giv mig Forstand og indsigt, thi jeg tror på dine Bud.
טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי׃ | 67 |
For jeg blev ydmyget, for jeg vild, nu holder jeg dit Ord.
טוב אתה ומטיב למדני חקיך׃ | 68 |
God er du og gør godt, lær mig dine Vedtægter!
טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצר פקודיך׃ | 69 |
De frække tilsøler mig med Løgn, men på dine Bud tager jeg hjerteligt Vare.
טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי׃ | 70 |
Deres Hjerte er dorskt som Fedt, jeg har min Lyst i din Lov.
טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך׃ | 71 |
Det var godt, at jeg blev ydmyget, så jeg kunde lære dine Vedtægter.
טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף׃ | 72 |
Din Munds Lov er mig mere værd end Guld og Sølv i Dynger.
ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך׃ | 73 |
Dine Hænder skabte og dannede mig, giv mig Indsigt; så jeg kan lære dine Bud!
יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי׃ | 74 |
De, der frygter dig, ser mig og glædes, thi jeg bier på dit Ord.
ידעתי יהוה כי צדק משפטיך ואמונה עניתני׃ | 75 |
HERRE, jeg ved, at dine Bud er retfærdige, i Trofasthed har du ydmyget mig.
יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך׃ | 76 |
Lad din Miskundhed være min Trøst efter dit Ord til din Tjener!
יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי׃ | 77 |
Din Barmhjertighed finde mig, at jeg må leve, thi din Lov er min Lyst.
יבשו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך׃ | 78 |
Lad de frække beskæmmes, thi de gør mig skammelig Uret, jeg grunder på dine Befalinger.
ישובו לי יראיך וידעו עדתיך׃ | 79 |
Lad dem, der frygter dig, vende sig til mig, de, der kender dine Vidnesbyrd.
יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש׃ | 80 |
Lad mit Hjerte være fuldkomment i dine Vedtægter, at jeg ikke skal blive til Skamme.
כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי׃ | 81 |
Efter din Frelse længes min Sjæl, jeg bier på dit Ord.
כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני׃ | 82 |
Mine Øjne længes efter dit Ord og siger: "Hvornår mon du trøster mig?"
כי הייתי כנאד בקיטור חקיך לא שכחתי׃ | 83 |
Thi jeg er som en Lædersæk i Røg, men dine Vedtægter glemte jeg ikke.
כמה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט׃ | 84 |
Hvor langt er vel din Tjeners Liv? Når vil du dømme dem, der forfølger mig?
כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך׃ | 85 |
De frække grov mig Grave, de, som ej følger din Lov.
כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני׃ | 86 |
Alle dine Bud er trofaste, med Løgn forfølger man mig, o hjælp mig!
כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך׃ | 87 |
De har næsten tilintetgjort mig på Jorden, men dine Befalinger slipper jeg ikke.
כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך׃ | 88 |
Hold mig i Live efter din Miskundhed, at jeg kan holde din Munds Vidnesbyrd.
לעולם יהוה דברך נצב בשמים׃ | 89 |
HERRE, dit Ord er evigt, står fast i Himlen.
לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד׃ | 90 |
Din Trofasthed varer fra Slægt til Slægt, du grundfæsted Jorden, og den står fast.
למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך׃ | 91 |
Dine Lovbud står fast, de holder dine Tjenere oppe.
לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי׃ | 92 |
Havde din Lov ej været min Lyst, da var jeg omkommet i min Elende.
לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני׃ | 93 |
Aldrig i Evighed glemmer jeg dine Befalinger, thi ved dem holdt du mig i Live.
לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי׃ | 94 |
Din er jeg, frels mig, thi dine Befalinger ligger mig på Sinde.
לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן׃ | 95 |
De gudløse lurer på at lægge mig øde, dine Vidnesbyrd mærker jeg mig.
לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד׃ | 96 |
For alting så jeg en Grænse, men såre vidt rækker dit Bud.
מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי׃ | 97 |
Hvor elsker jeg dog din Lov! Hele Dagen grunder jeg på den.
מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי׃ | 98 |
Dit Bud har gjort mig visere end mine Fjender, thi det er for stedse mit.
מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי׃ | 99 |
Jeg er klogere end alle mine Lærere, thi jeg grunder på dine Vidnesbyrd.
מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי׃ | 100 |
Jeg har mere Forstand end de gamle; jeg agter på dine Bud.
מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשמר דברך׃ | 101 |
Jeg holder min Fod fra hver Vej, som er ond, at jeg kan holde dit Ord.
ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני׃ | 102 |
Fra dine Lovbud veg jeg ikke, thi du underviste mig.
מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי׃ | 103 |
Hvor sødt er dit Ord for min Gane, sødere end Honning for min Mund.
מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר׃ | 104 |
Ved dine Befalinger fik jeg Forstand, så jeg hader al Løgnens Vej.
נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃ | 105 |
Dit Ord er en Lygte for min Fod, et Lys på min Sti.
נשבעתי ואקימה לשמר משפטי צדקך׃ | 106 |
Jeg svor en Ed og holdt den: at følge dine retfærdige Lovbud.
נעניתי עד מאד יהוה חיני כדברך׃ | 107 |
Jeg er såre ydmyget, HERRE, hold mig i Live efter dit Ord!
נדבות פי רצה נא יהוה ומשפטיך למדני׃ | 108 |
Lad min Munds frivillige Ofre behage dig, HERRE, og lær mig dine Lovbud!
נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי׃ | 109 |
Altid går jeg med Livet i Hænderne, men jeg glemte ikke din Lov.
נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי׃ | 110 |
De gudløse lægger Snarer for mig, men fra dine Befalinger for jeg ej vild.
נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה׃ | 111 |
Dine Vidnesbyrd fik jeg til evigt Eje, thi de er mit Hjertes Glæde.
נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עקב׃ | 112 |
Jeg bøjed mit Hjerte til at holde dine Vedtægter for evigt til Enden.
סעפים שנאתי ותורתך אהבתי׃ | 113 |
Jeg hader tvesindet Mand, men jeg elsker din Lov.
סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי׃ | 114 |
Mit Skjul og mit Skjold er du, jeg bier på dit Ord.
סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי׃ | 115 |
Vig fra mig, I, som gør ondt, jeg vil holde min Guds Bud.
סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי׃ | 116 |
Støt mig efter dit Ord, at jeg må leve, lad mig ikke beskæmmes i mit Håb!
סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד׃ | 117 |
Hold mig oppe, at jeg må frelses og altid have min Lyst i dine Vedtægter!
סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם׃ | 118 |
Du forkaster alle, der farer vild fra dine Vedtægter, thi de higer efter Løgn.
סגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך׃ | 119 |
For Slagger regner du alle Jordens gudløse, derfor elsker jeg dine Vidnesbyrd.
סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי׃ | 120 |
Af Rædsel for dig gyser mit Kød, og jeg frygter for dine Lovbud.
עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי׃ | 121 |
Ret og Skel har jeg gjort, giv mig ikke hen til dem, der trænger mig!
ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים׃ | 122 |
Gå i Borgen for din Tjener, lad ikke de frække trænge mig!
עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך׃ | 123 |
Mine Øjne vansmægter efter din Frelse og efter dit Retfærds Ord.
עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני׃ | 124 |
Gør med din Tjener efter din Miskundhed og lær mig dine Vedtægter!
עבדך אני הבינני ואדעה עדתיך׃ | 125 |
Jeg er din Tjener, giv mig Indsigt, at jeg må kende dine Vidnesbyrd!
עת לעשות ליהוה הפרו תורתך׃ | 126 |
Det er Tid for HERREN at gribe ind, de har krænket din Lov.
על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז׃ | 127 |
Derfor elsker jeg dine Bud fremfor Guld og Skatte.
על כן כל פקודי כל ישרתי כל ארח שקר שנאתי׃ | 128 |
Derfor følger jeg oprigtigt alle dine Befalinger og hader hver Løgnens Sti.
פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי׃ | 129 |
Underfulde er dine Vidnesbyrd, derfor agted min Sjæl på dem.
פתח דבריך יאיר מבין פתיים׃ | 130 |
Tydes dine Ord, så bringer de Lys, de giver enfoldige Indsigt.
פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי׃ | 131 |
Jeg åbned begærligt min Mund, thi min Attrå stod til dine Bud.
פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך׃ | 132 |
Vend dig til mig og vær mig nådig, som Ret er for dem, der elsker dit Navn!
פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און׃ | 133 |
Lad ved dit Ord mine Skridt blive faste og ingen Uret få Magten over mig!
פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך׃ | 134 |
Udløs mig fra Menneskers Vold, at jeg må holde dine Befalinger!
פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך׃ | 135 |
Lad dit Ansigt lyse over din Tjener og lær mig dine Vedtægter!
פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך׃ | 136 |
Vand i Strømme græder mine Øjne, fordi man ej holder din Lov.
צדיק אתה יהוה וישר משפטיך׃ | 137 |
Du er retfærdig, HERRE, og retvise er dine Lovbud.
צוית צדק עדתיך ואמונה מאד׃ | 138 |
Du slog dine Vidnesbyrd fast ved Retfærd og Troskab så såre.
צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי׃ | 139 |
Min Nidkærhed har fortæret mig, thi mine Fjender har glemt dine Ord.
צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה׃ | 140 |
Dit Ord er fuldkommen rent, din Tjener elsker det.
צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי׃ | 141 |
Ringe og ussel er jeg, men dine Befalinger glemte jeg ikke.
צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת׃ | 142 |
Din Retfærd er Ret for evigt, din Lov er Sandhed.
צר ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי׃ | 143 |
Trængsel og Angst har ramt mig, men dine Bud er min Lyst.
צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה׃ | 144 |
Dine Vidnesbyrd er Ret for evigt, giv mig indsigt, at jeg må leve!
קראתי בכל לב ענני יהוה חקיך אצרה׃ | 145 |
Jeg råber af hele mit Hjerte, svar mig, HERRE, jeg agter på dine Vedtægter.
קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך׃ | 146 |
Jeg råber til dig, o frels mig, at jeg kan holde dine Vidnesbyrd!
קדמתי בנשף ואשועה לדבריך יחלתי׃ | 147 |
Årle råber jeg til dig om Hjælp, og bier på dine Ord.
קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך׃ | 148 |
Før Nattevagtstimerne våger mine Øjne for at grunde på dit Ord.
קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני׃ | 149 |
Hør mig efter din Miskundhed, HERRE, hold mig i Live efter dit Lovbud!
קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו׃ | 150 |
De, der skændigt forfølger mig, er mig nær, men de er langt fra din Lov.
קרוב אתה יהוה וכל מצותיך אמת׃ | 151 |
Nær er du, o HERRE, og alle dine Bud er Sandhed.
קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם׃ | 152 |
For længst vandt jeg Indsigt af dine Vidnesbyrd, thi du har grundfæstet dem for evigt.
ראה עניי וחלצני כי תורתך לא שכחתי׃ | 153 |
Se min Elende og fri mig, thi jeg glemte ikke din Lov.
ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני׃ | 154 |
Før min Sag og udløs mig, hold mig i Live efter dit Ord!
רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו׃ | 155 |
Frelsen er langt fra de gudløse, thi dine Vedtægter ligger dem ikke, på Sinde.
רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני׃ | 156 |
Din Barmhjertighed er stor, o HERRE, hold mig i Live efter dine Lovbud!
רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי׃ | 157 |
Mange forfølger mig og er mig fjendske, fra dine Vidnesbyrd veg jeg ikke.
ראיתי בגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו׃ | 158 |
Jeg væmmes ved Synet af troløse, der ikke holder dit Ord.
ראה כי פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני׃ | 159 |
Se til mig, thi jeg elsker dine Befalinger, HERRE, hold mig i Live efter din Miskundhed!
ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך׃ | 160 |
Summen af dit Ord er Sandhed, og alt dit retfærdige Lovbud varer evigt.
שרים רדפוני חנם ומדבריך פחד לבי׃ | 161 |
Fyrster forfulgte mig uden Grund, men mit Hjerte frygted dine Ord.
שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב׃ | 162 |
Jeg glæder mig over dit Ord som en, der har gjort et vældigt Bytte.
שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי׃ | 163 |
Jeg hader og afskyr Løgn, din Lov har jeg derimod kær.
שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך׃ | 164 |
Jeg priser dig syv Gange daglig for dine retfærdige Lovbud.
שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול׃ | 165 |
Megen Fred har de, der elsker din Lov, og intet bliver til Anstød for dem.
שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי׃ | 166 |
Jeg håber på din Frelse, HERRE, og jeg har holdt dine Bud.
שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד׃ | 167 |
Min Sjæl har holdt dine Vidnesbyrd, jeg har dem såre kære.
שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל דרכי נגדך׃ | 168 |
Jeg holder dine Befalinger og Vidnesbyrd, thi du kender alle mine Veje.
תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני׃ | 169 |
Lad min Klage nå frem for dit Åsyn, HERRE, giv mig Indsigt efter dit Ord!
תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני׃ | 170 |
Lad min Bøn komme frem for dit Åsyn, frels mig efter dit Ord!
תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך׃ | 171 |
Mine Læber skal synge din Pris, thi du lærer mig dine Vedtægter.
תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק׃ | 172 |
Min Tunge skal synge om dit Ord, thi alle dine Bud er Retfærd.
תהי ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי׃ | 173 |
Lad din Hånd være mig til Hjælp, thi jeg valgte dine Befalinger.
תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי׃ | 174 |
Jeg længes efter din Frelse, HERRE, og din Lov er min Lyst.
תחי נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני׃ | 175 |
Gid min Sjæl må leve, at den kan prise dig, og lad dine Lovbud være min Hjælp!
תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי׃ | 176 |
Farer jeg vild som det tabte Får, så opsøg din Tjener, thi jeg glemte ikke dine Bud.