תהילים 119
| אשרי תמימי דרך ההלכים בתורת יהוה׃ | 1 |
Salige ere de fuldkomne i Vandel, de, som vandre i Herrens Lov.
| אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו׃ | 2 |
Salige ere de, som bevare hans Vidnesbyrd, de, som søge ham af ganske Hjerte;
| אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו׃ | 3 |
og de, som ikke øve Uretfærdighed, men vandre paa hans Veje.
| אתה צויתה פקדיך לשמר מאד׃ | 4 |
Du har givet dine Bud, for at de nøje skulle holdes.
| אחלי יכנו דרכי לשמר חקיך׃ | 5 |
Gid mine Veje maatte stadfæstes, at jeg kan holde dine Skikke;
| אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך׃ | 6 |
da skal jeg ikke beskæmmes, naar jeg ser hen til alle dine Bud.
| אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך׃ | 7 |
Jeg vil prise dig af et oprigtigt Hjerte, naar jeg lærer din Retfærdigheds Domme at kende.
| את חקיך אשמר אל תעזבני עד מאד׃ | 8 |
Jeg vil holde dine Skikke, forlad mig ikke aldeles.
| במה יזכה נער את ארחו לשמר כדברך׃ | 9 |
Hvormed skal en ung holde sin Sti ren? Derved at han holder sig efter dit Ord.
| בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך׃ | 10 |
Jeg søgte dig af mit ganske Hjerte, lad mig ikke fare vild fra dine Bud!
| בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך׃ | 11 |
Jeg gemte dit Ord i mit Hjerte, paa det jeg ikke skulde synde imod dig.
| ברוך אתה יהוה למדני חקיך׃ | 12 |
Lovet være du, Herre! lær mig dine Skikke.
| בשפתי ספרתי כל משפטי פיך׃ | 13 |
Jeg forkyndte med mine Læber alle din Munds retfærdige Domme.
| בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון׃ | 14 |
Jeg glædede mig ved dine Vidnesbyrds Vej som over alle Skatte.
| בפקדיך אשיחה ואביטה ארחתיך׃ | 15 |
Jeg vil grunde paa dine Befalinger og se til dine Stier.
| בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך׃ | 16 |
Jeg finder min Lyst i dine Skikke, jeg vir ikke glemme dit Ord.
| גמל על עבדך אחיה ואשמרה דברך׃ | 17 |
Gør vel imod din Tjener, at jeg maa leve, og jeg vil holde dit Ord.
| גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך׃ | 18 |
Aabn mine Øjne, at jeg maa se de underfulde Ting i din Lov.
| גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך׃ | 19 |
Jeg er fremmed paa Jorden, skjul ikke dine Bud for mig!
| גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת׃ | 20 |
Min Sjæl er knust, saa at jeg længes efter dine Domme alle Tider.
| גערת זדים ארורים השגים ממצותיך׃ | 21 |
Du skældte paa de hovmodige, de bleve forbandede, de, som fore vild fra dine Bud.
| גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי׃ | 22 |
Vælt Forhaanelse og Foragt fra mig; thi jeg har bevaret dine Vidnesbyrd.
| גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך׃ | 23 |
Endog Fyrster have sat sig ned og holdt Raad imod mig; men din Tjener grunder paa dine Skikke.
| גם עדתיך שעשעי אנשי עצתי׃ | 24 |
Jeg finder min Lyst i dine Vidnesbyrd, de ere mit Raads Mænd.
| דבקה לעפר נפשי חיני כדברך׃ | 25 |
Min Sjæl hænger ved Støvet; hold mig i Live efter dit Ord!
| דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך׃ | 26 |
Jeg opregnede mine Veje, og du bønhørte mig; lær mig dine Skikke!
| דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך׃ | 27 |
Lad mig forstaa dine Befalingers Vej, og jeg vil grunde paa dine underfulde Gerninger.
| דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך׃ | 28 |
Min Sjæl svinder hen af Bedrøvelse; oprejs mig efter dit Ord!
| דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני׃ | 29 |
Vend Løgnens Vej fra mig, og skænk mig Naade i din Lov!
| דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי׃ | 30 |
Jeg udvalgte Trofastheds Vej; jeg satte dine Domme for mig.
| דבקתי בעדותיך יהוה אל תבישני׃ | 31 |
Jeg hang ved dine Vidnesbyrd; Herre! lad mig ikke beskæmmes.
| דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי׃ | 32 |
Jeg vil løbe dine Buds Vej; thi du giver mit Hjerte at aande frit.
| הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב׃ | 33 |
Lær mig, Herre! dine Skikkes Vej, og jeg vil bevare den indtil Enden.
| הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב׃ | 34 |
Undervis mig, at jeg maa bevare din Lov og holde den af ganske Hjerte.
| הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי׃ | 35 |
Led mig frem ad dine Buds Sti; thi til den har jeg Lyst;
| הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע׃ | 36 |
Bøj mit Hjerte til dine Vidnesbyrd og ikke til ulovlig Vinding.
| העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני׃ | 37 |
Bortvend mine Øjne, at de ikke se til Forfængelighed; hold mig i Live paa din Vej!
| הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך׃ | 38 |
Opfyld for din Tjener dit Ord, som er knyttet til Frygt for dig.
| העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים׃ | 39 |
Bortvend min Forsmædelse, som jeg frygtede for; thi dine Domme ere gode.
| הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני׃ | 40 |
Se, jeg har Længsel efter dine Befalinger; hold mig i Live ved din Retfærdighed!
| ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך׃ | 41 |
Lad din Miskundhed, o Herre! komme over mig, din Frelse, efter dit Ord.
| ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדברך׃ | 42 |
Og jeg vil svare den, som forhaaner mig, et Ord; thi jeg har sat min Lid til dit Ord.
| ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטך יחלתי׃ | 43 |
Og tag ikke Sandheds Ord aldeles fra min Mund; thi jeg har ventet paa dine Domme.
| ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד׃ | 44 |
Og jeg vil stedse holde din Lov, evindelig og altid.
| ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי׃ | 45 |
Og lad mig vandre i det fri; thi jeg har søgt dine Befalinger.
| ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש׃ | 46 |
Og jeg vil tale om dine Vidnesbyrd for Konger og skal ikke beskæmmes.
| ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי׃ | 47 |
Og jeg vil søge min Lyst i dine Bud, hvilke jeg elsker.
| ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך׃ | 48 |
Og jeg vil opløfte mine Hænder til dine Bud, hvilke jeg elsker, og grunde paa dine Skikke.
| זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני׃ | 49 |
Kom Ordet til din Tjener i Hu, efterdi du lod mig haabe.
| זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני׃ | 50 |
Dette er min Trøst i min Elendighed; thi dit Ord har holdt mig i Live.
| זדים הליצני עד מאד מתורתך לא נטיתי׃ | 51 |
De hovmodige have spottet mig saa saare, jeg bøjede ikke af fra din Lov.
| זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם׃ | 52 |
Herre! dine Domme af Evighed kom jeg i Hu og blev trøstet.
| זלעפה אחזתני מרשעים עזבי תורתך׃ | 53 |
Der betog mig en heftig Harme over de ugudelige, som forlade din Lov.
| זמרות היו לי חקיך בבית מגורי׃ | 54 |
Dine Bud have været mine Sange i min Udlændigheds Hus.
| זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך׃ | 55 |
Om Natten kom jeg dit Navn i Hu, o Herre! og holdt din Lov.
| זאת היתה לי כי פקדיך נצרתי׃ | 56 |
Dette skete mig; thi dine Befalinger har jeg holdt.
| חלקי יהוה אמרתי לשמר דבריך׃ | 57 |
Jeg sagde: Herren er min Del, jeg vil holde dine Ord.
| חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך׃ | 58 |
Jeg bad ydmygt for dit Ansigt af ganske Hjerte: Vær mig naadig efter dit Ord!
| חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך׃ | 59 |
Jeg betænkte mine Veje, og jeg vil vende mine Fødder tilbage til dine Vidnesbyrd.
| חשתי ולא התמהמהתי לשמר מצותיך׃ | 60 |
Jeg hastede og tøvede ikke med at holde dine Bud.
| חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי׃ | 61 |
De ugudeliges Garn omspændte mig; din Lov glemte jeg ikke.
| חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך׃ | 62 |
Midt om Natten staar jeg op, at prise dig for din Retfærdigheds Domme.
| חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פקודיך׃ | 63 |
Jeg har Samkvem med alle dem, som frygte dig, og med dem, som holde dine Befalinger.
| חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני׃ | 64 |
Jorden er fuld af din Miskundhed, Herre! lær mig dine Skikke.
| טוב עשית עם עבדך יהוה כדברך׃ | 65 |
Du gjorde vel imod din Tjener, Herre! efter dit Ord.
| טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי׃ | 66 |
Lær mig at faa god Sans og Forstand; thi jeg tror paa dine Bud.
| טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי׃ | 67 |
Før jeg blev ydmyget, for jeg vild, men nu holder jeg dit Ord.
| טוב אתה ומטיב למדני חקיך׃ | 68 |
Du er god og gør godt; lær mig dine Skikke!
| טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצר פקודיך׃ | 69 |
De hovmodige have opspundet Løgn imod mig; men jeg vil holde dine Befalinger af ganske Hjerte.
| טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי׃ | 70 |
Deres Hjerte er følesløst som Fedt; men jeg forlyster mig ved din Lov.
| טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך׃ | 71 |
Det var mig godt, at jeg blev ydmyget, at jeg kunde lære dine Skikke.
| טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף׃ | 72 |
Din Munds Lov er mig bedre end tusinde Stykker Guld og Sølv.
| ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך׃ | 73 |
Dine Hænder have skabt mig og beredt mig; giv mig Forstand, at jeg kan lære at kende dine Bud.
| יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי׃ | 74 |
De, som frygte dig, skulle se mig og glæde sig; thi jeg haaber paa dit Ord.
| ידעתי יהוה כי צדק משפטיך ואמונה עניתני׃ | 75 |
Herre! jeg ved, at dine Domme ere Retfærdighed, og at du af Trofasthed ydmygede mig.
| יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך׃ | 76 |
Lad dog din Miskundhed være mig til Trøst efter dit Ord til din Tjener.
| יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי׃ | 77 |
Lad din Barmhjertighed komme over mig, at jeg maa leve; thi din Lov er min Lyst.
| יבשו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך׃ | 78 |
Lad de hovmodige beskæmmes, thi uden Skel have de forurettet mig; men jeg vil grunde paa dine Befalinger.
| ישובו לי יראיך וידעו עדתיך׃ | 79 |
Lad dem vende tilbage til mig, som frygte dig, og som kende dine Vidnesbyrd.
| יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש׃ | 80 |
Lad mit Hjerte være fuldkomment efter dine Skikke, at jeg ikke skal beskæmmes.
| כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי׃ | 81 |
Min Sjæl forsmægter af Længsel efter din Frelse; jeg haaber paa dit Ord.
| כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני׃ | 82 |
Mine Øjne forsmægtede af Længsel efter dit Ord, idet jeg sagde: Naar vil du trøste mig?
| כי הייתי כנאד בקיטור חקיך לא שכחתי׃ | 83 |
Thi jeg var ligesom en Læderflaske i Røg; dine Skikke glemte jeg ikke.
| כמה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט׃ | 84 |
Hvor mange ere vel din Tjeners Dage? naar vil du holde Dom over dem, som forfølge mig?
| כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך׃ | 85 |
De hovmodige grove Grave for mig, og de skikke sig ikke efter din Lov.
| כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני׃ | 86 |
Alle dine Bud ere Trofasthed; uden Grund forfølger man mig; hjælp mig!
| כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך׃ | 87 |
De havde paa et lidet nær ødelagt mig i Landet; men jeg forlod ikke dine Befalinger.
| כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך׃ | 88 |
Hold mig i Live efter din Miskundhed, saa vil jeg bevare din Munds Vidnesbyrd.
| לעולם יהוה דברך נצב בשמים׃ | 89 |
Herre! dit Ord bestaar evindelig i Himlene.
| לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד׃ | 90 |
Din Trofasthed varer fra Slægt til Slægt; du befæstede Jorden, og den stod fast.
| למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך׃ | 91 |
De bestaa endnu denne Dag efter dine Domme; thi de ere alle dine Tjenere.
| לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי׃ | 92 |
Dersom ikke din Lov havde været min Lyst, da var jeg omkommen udi min Elendighed.
| לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני׃ | 93 |
Jeg skal i Evighed ikke forglemme dine Befalinger; thi ved dem holdt du mig i Live.
| לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי׃ | 94 |
Din er jeg; frels mig; thi jeg søger efter dine Befalinger.
| לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן׃ | 95 |
De ugudelige biede paa mig for at lægge mig øde; jeg vil give Agt paa dine Vidnesbyrd.
| לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד׃ | 96 |
Jeg har set Ende paa al Fuldkommenhed; men dit Bud strækker sig saare vidt.
| מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי׃ | 97 |
Hvor kær har jeg din Lov! den er min Tanke den ganske Dag.
| מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי׃ | 98 |
Dine Bud gøre mig visere end mine Fjender; thi de ere for mig evindelig.
| מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי׃ | 99 |
Jeg blev klogere end alle mine Lærere; thi dine Vidnesbyrd ere min Tanke.
| מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי׃ | 100 |
Jeg er bleven forstandigere end de gamle; thi jeg har bevaret dine Befalinger.
| מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשמר דברך׃ | 101 |
Jeg holdt mine Fødder tilbage fra al Ondskabens Sti, at jeg kunde holde dit Ord.
| ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני׃ | 102 |
Jeg afveg ikke fra dine Domme; thi du har lært mig det.
| מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי׃ | 103 |
Hvor vare dine Ord søde for min Gane, mere end Honning for min Mund.
| מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר׃ | 104 |
Jeg er bleven forstandig af dine Befalinger; derfor hader jeg al Løgnens Sti.
| נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃ | 105 |
Dit Ord er en Lygte for min Fod og et Lys paa min Sti.
| נשבעתי ואקימה לשמר משפטי צדקך׃ | 106 |
Jeg har svoret og holdt det, at jeg vilde bevare din Retfærdigheds Domme.
| נעניתי עד מאד יהוה חיני כדברך׃ | 107 |
Jeg er saare plaget; Herre! hold mig i Live efter dit Ord.
| נדבות פי רצה נא יהוה ומשפטיך למדני׃ | 108 |
Lad min Munds frivillige Ofre behage dig, Herre! og lær mig dine Domme.
| נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי׃ | 109 |
Jeg gaar altid med Livet i Hænderne; dog har jeg ikke glemt din Lov.
| נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי׃ | 110 |
De ugudelige lagde Snarer for mig; dog for jeg ikke vild fra dine Befalinger.
| נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה׃ | 111 |
Jeg fik dine Vidnesbyrd til Arv evindelig; thi de ere mit Hjertes Glæde.
| נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עקב׃ | 112 |
Jeg bøjede mit Hjerte til at gøre efter dine Skikke evindelig indtil Enden.
| סעפים שנאתי ותורתך אהבתי׃ | 113 |
De tvesindede hader jeg; men din Lov elsker jeg.
| סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי׃ | 114 |
Du er mit Skjul og mit Skjold; jeg haaber paa dit Ord.
| סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי׃ | 115 |
Viger fra mig, I onde! og jeg vil bevare min Guds Bud.
| סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי׃ | 116 |
Ophold mig efter dit Ord, at jeg maa leve, og lad mig ikke blive til Skamme med mit Haab!
| סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד׃ | 117 |
Styrk mig, at jeg maa blive frelst, og jeg vil altid se hen til dine Skikke.
| סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם׃ | 118 |
Du forkaster alle dem, som fare vild fra dine Skikke; thi deres Svig er Løgn.
| סגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך׃ | 119 |
Du lod alle de ugudelige paa Jorden svinde bort som Skum; derfor elsker jeg dine Vidnesbyrd.
| סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי׃ | 120 |
Af Frygt for dig gyste min Krop, og jeg frygtede for dine Domme.
| עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי׃ | 121 |
Jeg gjorde Ret og Retfærdighed; du vil ikke overgive mig til dem, som gøre mig Vold!
| ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים׃ | 122 |
Vær Borgen for din Tjener, ham til Bedste; lad de hovmodige ikke gøre mig Vold.
| עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך׃ | 123 |
Mine Øjne forsmægte af Længsel efter din Frelse og efter din Retfærdigheds Ord.
| עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני׃ | 124 |
Gør med din Tjener efter din Miskundhed, og lær mig dine Skikke!
| עבדך אני הבינני ואדעה עדתיך׃ | 125 |
Jeg er din Tjener; undervis mig, at jeg maa kende dine Vidnesbyrd.
| עת לעשות ליהוה הפרו תורתך׃ | 126 |
Det er Tid, at Herren gør noget; de have brudt din Lov.
| על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז׃ | 127 |
Derfor elsker jeg dine Bud mere end Guld og mere end fint Guld.
| על כן כל פקודי כל ישרתי כל ארח שקר שנאתי׃ | 128 |
Derfor holder jeg alle dine Befalinger om alle Ting for at være rette; jeg hader al Løgnens Vej.
| פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי׃ | 129 |
Dine Vidnesbyrd ere underfulde; derfor bevarer min Sjæl dem.
| פתח דבריך יאיר מבין פתיים׃ | 130 |
Dine Ords Aabenbaring spreder Lys og gør de enfoldige forstandige.
| פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי׃ | 131 |
Jeg oplod min Mund og higede; thi jeg havde Længsel efter dine Bud.
| פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך׃ | 132 |
Vend dig til mig, og vær mig naadig efter din Vis imod dem, der elske dit Navn.
| פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און׃ | 133 |
Befæst mine Trin ved dit Ord, og lad ingen Uret herske over mig!
| פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך׃ | 134 |
Udløs mig af Menneskers Vold, saa vil jeg holde dine Befalinger.
| פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך׃ | 135 |
Lad dit Ansigt lyse over din Tjener, og lær mig dine Skikke!
| פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך׃ | 136 |
Der nedflød Vandstrømme af mine Øjne, fordi man ikke holdt din Lov.
| צדיק אתה יהוה וישר משפטיך׃ | 137 |
Du er retfærdig, Herre! og dine Domme ere retvise.
| צוית צדק עדתיך ואמונה מאד׃ | 138 |
Du har sat dine Vidnesbyrd som Retfærdighed og Trofasthed overmaade.
| צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי׃ | 139 |
Min Nidkærhed har lagt mig øde; thi mine Modstandere have glemt dine Ord.
| צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה׃ | 140 |
Dit Ord er saare lutret, og din Tjener elsker det.
| צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי׃ | 141 |
Jeg er liden og foragtet; men jeg glemmer ikke dine Befalinger.
| צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת׃ | 142 |
Din Retfærdighed er Ret evindelig, og din Lov er Sandhed.
| צר ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי׃ | 143 |
Angest og Trængsel ramte mig; dine Bud ere min Lyst.
| צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה׃ | 144 |
Dine Vidnesbyrd ere Ret evindelig; undervis mig, saa lever jeg.
| קראתי בכל לב ענני יהוה חקיך אצרה׃ | 145 |
Jeg har raabt af ganske Hjerte; bønhør mig, Herre! jeg vil bevare dine Skikke.
| קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך׃ | 146 |
Jeg har raabt til dig; frels mig, og jeg vil holde fast ved dine Vidnesbyrd.
| קדמתי בנשף ואשועה לדבריך יחלתי׃ | 147 |
Jeg kom aarle i Daggry og raabte; jeg har haabet paa dit Ord.
| קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך׃ | 148 |
Mine Øjne vare vaagne før Nattevagterne for at grunde paa dit Ord.
| קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני׃ | 149 |
Hør min Røst efter din Miskundhed; Herre! hold mig i Live efter dine Domme;
| קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו׃ | 150 |
De nærmede sig, som jage efter Skændselsgerninger; de vare langt borte fra din Lov.
| קרוב אתה יהוה וכל מצותיך אמת׃ | 151 |
Nær er du, o Herre! og alle dine Bud ere Sandhed.
| קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם׃ | 152 |
Jeg har forlængst hentet Kundskab af dine Vidnesbyrd; thi du har grundfæstet dem evindelig.
| ראה עניי וחלצני כי תורתך לא שכחתי׃ | 153 |
Se min Elendighed, og udfri mig; thi din Lov har jeg ikke glemt.
| ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני׃ | 154 |
Udfør min Sag, og genløs mig; hold mig i Live efter dit Ord.
| רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו׃ | 155 |
Frelsen er fjern fra de ugudelige; thi de søge ikke dine Skikke.
| רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני׃ | 156 |
Stor er din Barmhjertighed, o Herre! hold mig i Live efter dine Domme!
| רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי׃ | 157 |
Mine Forfølgere og Modstandere ere mange; jeg har ikke bøjet mig fra dine Vidnesbyrd.
| ראיתי בגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו׃ | 158 |
Jeg har set de troløse og væmmedes ved dem; thi de holde ikke dit Ord.
| ראה כי פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני׃ | 159 |
Se, hvor jeg har elsket dine Befalinger; Herre! hold mig i Live efter din Miskundhed.
| ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך׃ | 160 |
Summen af dit Ord er Sandhed, og evig er al din Retfærdigheds Dom.
| שרים רדפוני חנם ומדבריך פחד לבי׃ | 161 |
Fyrster forfulgte mig uden Aarsag, men mit Hjerte frygtede for dit Ord.
| שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב׃ | 162 |
Jeg glæder mig over dit Ord som den, der finder et stort Bytte.
| שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי׃ | 163 |
Jeg hader Løgn og har Vederstyggelighed dertil; din Lov elsker jeg.
| שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך׃ | 164 |
Jeg lovede dig syv Gange om Dagen for din Retfærdigheds Dommes Skyld.
| שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול׃ | 165 |
Der er stor Fred for dem, som elske din Lov, og der er ikke Anstød for dem.
| שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי׃ | 166 |
Jeg ventede paa din Frelse, Herre! og jeg udførte dine Bud.
| שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד׃ | 167 |
Min Sjæl holdt dine Vidnesbyrd, og jeg elskede dem saare.
| שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל דרכי נגדך׃ | 168 |
Jeg holdt dine Befalinger og dine Vidnesbyrd; thi alle mine Veje ere aabenbare for dig.
| תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני׃ | 169 |
Lad mit Raab komme nær for dit Ansigt, Herre! og undervis mig efter dit Ord!
| תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני׃ | 170 |
Lad min ydmyge Begæring komme for dit Ansigt; fri mig efter dit Ord!
| תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך׃ | 171 |
Mine Læber skulle udgyde Lovsang; thi du lærer mig dine Skikke.
| תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק׃ | 172 |
Min Tunge skal genlyde af dit Ord; thi alle dine Bud ere Retfærdighed.
| תהי ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי׃ | 173 |
Lad din Haand være mig til Hjælp; thi jeg har udvalgt dine Befalinger.
| תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי׃ | 174 |
Jeg har Længsel efter din Frelse, Herre! og din Lov er min Lyst.
| תחי נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני׃ | 175 |
Maatte min Sjæl dog leve og love dig, og dine Domme hjælpe mig!
| תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי׃ | 176 |
Jeg har faret vild; opsøg din Tjener som det fortabte Faar; thi dine Bud har jeg ikke glemt.
