< תהילים 115 >

לא לנו יהוה לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך׃ 1
Ikke os, Herre! ikke os, men dit Navn give du Ære for din Miskundhed, for din Sandheds Skyld.
למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם׃ 2
Hvorfor skulle Hedningerne sige: Hvor er nu deres Gud?
ואלהינו בשמים כל אשר חפץ עשה׃ 3
Men vor Gud er i Himlene, han gør alt, hvad ham behager.
עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם׃ 4
Deres Billeder ere Sølv og Guld, Menneskehænders Gerning.
פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃ 5
De have Mund, men kunne ikke tale; de have Øjne, men kunne ikke se.
אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון׃ 6
De have Øren, men kunne ikke høre; de have Næse, men kunne ikke lugte.
ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם׃ 7
De have Hænder, men kunne ikke føle; de have Fødder, men kunne ikke gaa; de kunne ikke tale med deres Strube.
כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃ 8
Ligesom de ere, saa vorde de, der gøre dem, hver den, som forlader sig paa dem.
ישראל בטח ביהוה עזרם ומגנם הוא׃ 9
Israel! forlad dig paa Herren; han er deres Hjælp og deres Skjold.
בית אהרן בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא׃ 10
Arons Hus! forlader eder paa Herren; han er deres Hjælp og deres Skjold.
יראי יהוה בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא׃ 11
I, som frygte Herren, forlader eder paa Herren; han er deres Hjælp og deres Skjold.
יהוה זכרנו יברך יברך את בית ישראל יברך את בית אהרן׃ 12
Herren kom os i Hu, han skal velsigne, han skal velsigne Israels Hus, han skal velsigne Arons Hus.
יברך יראי יהוה הקטנים עם הגדלים׃ 13
Han skal velsigne dem, som frygte Herren, de smaa med de store.
יסף יהוה עליכם עליכם ועל בניכם׃ 14
Herren formere eder, eder og eders Børn!
ברוכים אתם ליהוה עשה שמים וארץ׃ 15
Velsignede være I for Herren, som har gjort Himmel og Jord.
השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם׃ 16
Himlene ere Herrens Himle, men Jorden gav han Menneskens Børn.
לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה׃ 17
De døde love ikke Herren, ej heller nogen af dem, som nedfare til det stille.
ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללו יה׃ 18
Men vi, vi ville love Herren fra nu og indtil evig Tid. Halleluja!

< תהילים 115 >