< תהילים 112 >
הללו יה אשרי איש ירא את יהוה במצותיו חפץ מאד׃ | 1 |
Alleluja! Wie selig, wer den Herren fürchtet und freudig tut, was er gebeut!
גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יברך׃ | 2 |
Sein Stamm ist mächtig auf der Erde; gesegnet ist der Redlichen Geschlecht.
הון ועשר בביתו וצדקתו עמדת לעד׃ | 3 |
In seinem Haus ist Pracht und Fülle, und seine Milde währet immerdar.
זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק׃ | 4 |
Er strahlt den Frommen auf, ein Licht im Dunkel, barmherzig, mild und liebevoll ist er.
טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט׃ | 5 |
Wohl geht's dem Mann, der schenkt und leiht, der hierfür seinen Haushalt nach Gebühr einrichtet.
כי לעולם לא ימוט לזכר עולם יהיה צדיק׃ | 6 |
Er wankt auf ewig nicht; in ewigem Gedächtnis bleibt er als Gerechter.
משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח ביהוה׃ | 7 |
Vor Unheilsboten bebt er nicht; sein Herz ist unverzagt, dem Herrn vertrauend.
סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו׃ | 8 |
Sein Herz ist fest und ohne Furcht; er schaut sogar an seinen Feinden seine Lust.
פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד׃ | 9 |
Freigebig ist er, schenkt den Armen, und alle Zeit währt seine Milde; durch sein Vermögen ragt er hoch empor.
רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד׃ | 10 |
Der Frevler sieht's und ärgert sich, und zähneknirschend schwindet er dahin; der Bösen Reiz vergeht.