< תהילים 109 >
למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃ | 1 |
In finem. Psalmus David.
כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃ | 2 |
Deus, laudem meam ne tacueris, quia os peccatoris et os dolosi super me apertum est.
ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃ | 3 |
Locuti sunt adversum me lingua dolosa, et sermonibus odii circumdederunt me: et expugnaverunt me gratis.
תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃ | 4 |
Pro eo ut me diligerent, detrahebant mihi; ego autem orabam.
וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃ | 5 |
Et posuerunt adversum me mala pro bonis, et odium pro dilectione mea.
הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃ | 6 |
Constitue super eum peccatorem, et diabolus stet a dextris ejus.
בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃ | 7 |
Cum judicatur, exeat condemnatus; et oratio ejus fiat in peccatum.
יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃ | 8 |
Fiant dies ejus pauci, et episcopatum ejus accipiat alter.
יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃ | 9 |
Fiant filii ejus orphani, et uxor ejus vidua.
ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃ | 10 |
Nutantes transferantur filii ejus et mendicent, et ejiciantur de habitationibus suis.
ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃ | 11 |
Scrutetur fœnerator omnem substantiam ejus, et diripiant alieni labores ejus.
אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃ | 12 |
Non sit illi adjutor, nec sit qui misereatur pupillis ejus.
יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃ | 13 |
Fiant nati ejus in interitum; in generatione una deleatur nomen ejus.
יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃ | 14 |
In memoriam redeat iniquitas patrum ejus in conspectu Domini, et peccatum matris ejus non deleatur.
יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃ | 15 |
Fiant contra Dominum semper, et dispereat de terra memoria eorum:
יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃ | 16 |
pro eo quod non est recordatus facere misericordiam,
ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃ | 17 |
et persecutus est hominem inopem et mendicum, et compunctum corde, mortificare.
וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃ | 18 |
Et dilexit maledictionem, et veniet ei; et noluit benedictionem, et elongabitur ab eo. Et induit maledictionem sicut vestimentum; et intravit sicut aqua in interiora ejus, et sicut oleum in ossibus ejus.
תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃ | 19 |
Fiat ei sicut vestimentum quo operitur, et sicut zona qua semper præcingitur.
זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃ | 20 |
Hoc opus eorum qui detrahunt mihi apud Dominum, et qui loquuntur mala adversus animam meam.
ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃ | 21 |
Et tu, Domine, Domine, fac mecum propter nomen tuum, quia suavis est misericordia tua.
כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃ | 22 |
Libera me, quia egenus et pauper ego sum, et cor meum conturbatum est intra me.
כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃ | 23 |
Sicut umbra cum declinat ablatus sum, et excussus sum sicut locustæ.
ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃ | 24 |
Genua mea infirmata sunt a jejunio, et caro mea immutata est propter oleum.
ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃ | 25 |
Et ego factus sum opprobrium illis; viderunt me, et moverunt capita sua.
עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃ | 26 |
Adjuva me, Domine Deus meus; salvum me fac secundum misericordiam tuam.
וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃ | 27 |
Et sciant quia manus tua hæc, et tu, Domine, fecisti eam.
יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃ | 28 |
Maledicent illi, et tu benedices: qui insurgunt in me confundantur; servus autem tuus lætabitur.
ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃ | 29 |
Induantur qui detrahunt mihi pudore, et operiantur sicut diploide confusione sua.
אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃ | 30 |
Confitebor Domino nimis in ore meo, et in medio multorum laudabo eum:
כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃ | 31 |
quia astitit a dextris pauperis, ut salvam faceret a persequentibus animam meam.